הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"לשון נזיר משונה" 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר כט ע"א-ע"ב
 

בגמרא:

מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא:
ודילמא מיחייב עליה, משום דמיתחזי כתרין איסורין מדרבנן.

"מתקיף... ודילמא":
כבר כתבתי על מסכת חולין דף לז:

הביטוי "מתקיף" מעיד על קושיה "חזקה" מכח סברא. בסוגייתנו ההמשך הוא "ודלמא...", כלומר, הקושיה היא רק שאין הכרח להוכחה הקודמת, אבל אין כאן "ביטול" ההוכחה הקודמת, ולכן לא מובן לי השימוש בביטוי "מתקיף". הגמרא היתה יכולה להסתפק בלשון "ודלמא...".

ואולי בגלל "לשון נזיר משונה".

2.1

בגמרא:

לימא כתנאי:
עד מתי מדיר את בנו בנזיר? עד שיביא שתי שערות, דברי רבי;
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: עד שיגיע לעונת נדרים;

מאי לאו תנאי היא,
דרבי סבר: הלכה היא בנזיר, ואע"ג דהגיע לעונת נדרים, מדיר ליה ואזיל עד דמייתי שתי שערות;

ור' יוסי ברבי יהודה דאמר עד שיגיע לעונת נדרים, סבר: כדי לחנכו במצות, וכיון דנפיק מרשותיה תו לא מיחייב!

אמרי: לא,
דכולי עלמא - הלכה היא בנזיר,
...

לימא הני תנאי כי הני תנאי;

2.2
תוספות מסכת נזיר דף כט עמוד ב:

"לימא הני תנאי כי הני - דפליגי אם מדירו [עד] שתי שערות או עד שיגיע [לעונת נדרים ולימא] לאו דוקא דבזה ליכא שום דחוי וה"נ איכא בפרק כל שעה (שם פסחים דף לח.)."

"לימא..." - משמע מתוס', שבדרך כלל בש"ס האפשרות של "לימא..." נדחה, וכאן לא. אולי בגלל "לשון נזיר משונה".

2.3
בסוגייתנו בתחילה - על ה"לימא כתנאי" באמת נדחה

ורק על "לימא הני תנאי כי הני תנאי" לא נדחה ונשאר למסקנה.

כלומר באותו עמוד בגמרא יש לביטוי "לימא..." משמעויות שונות - "לשון נזיר משונה".
 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)