סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כלשון שני - "איכא דאמרי"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר כד ע"א

 

גמ'. מאן תנא דבעל לא משתעבד לה?
אמר רב חסדא: רבנן היא,
דאי ס"ד רבי יהודה היא, אמאי תצא ותרעה בעדר? הא משתעבד לה,
דתניא,
ר' יהודה אומר: אדם מביא קרבן עשיר על אשתו, וכן כל קרבנותיה שהיא חייבת, שכך כתב לה: כל אחריות דאית ליך עלי מן קדמת דנא.
רבא אמר: אפי' תימא ר' יהודה, כי משעבד לה - במילתא דצריכא לה,
במילתא דלא צריכא לה - לא.
איכא דאמרי: מאן תנא?
אמר רב חסדא: רבי יהודה היא, וכי משעבד לה - במילתא דצריכא לה, במילתא דלא צריכא לה - לא,
דאי רבנן, לא משעבד לה כלל.
אלא היכי דמי דמשעבד לה? כגון דאקנייה לה, וכיון דאקני לה הוה דנפשה.
רבא אמר: אפי' תימא רבנן, כי מקני לה - נמי במלתא דצריכא לה, במילתא דלא צריכא לה - לא מקני לה. 

מבנה הסוגיה:

1.

גמ'. מאן תנא דבעל לא משתעבד לה?

הגמרא שואלת מיהו התנא שמתאים ל"סתם משנה" - משנתנו - שהבעל לא משועבד לשלם את קרבנות של אשתו.

2.

אמר רב חסדא: רבנן היא,
דאי ס"ד רבי יהודה היא, אמאי תצא ותרעה בעדר? הא משתעבד לה,
דתניא,
ר' יהודה אומר: אדם מביא קרבן עשיר על אשתו, וכן כל קרבנותיה שהיא חייבת, שכך כתב לה: כל אחריות דאית ליך עלי מן קדמת דנא.

רב חסדא אומר שמשנתנו לא כרבי יהודה בברייתא, אלא כ"רבנן".

2.1

כנראה שרב חסדא ידע שחכמים חולקים על רבי יהודה בברייתא אע"פ שלא נאמרו במפורש.

3.

רבא אמר: אפי' תימא ר' יהודה, כי משעבד לה - במילתא דצריכא לה,
במילתא דלא צריכא לה - לא.

רבא מעמיד את משנתנו גם לפי רבי יהודה.
5.

גירסא אחרת של "מהלך" הסוגיה:

6.

איכא דאמרי: מאן תנא?

השאלה היא כללית "מאן תנא" ובלי תוכן הדברים כבסעיף 1.

7.

אמר רב חסדא: רבי יהודה היא, וכי משעבד לה - במילתא דצריכא לה, במילתא דלא צריכא לה - לא,

הוא מעמיד את המשנה כרבי יהודה - וכפי שנאמר לעיל בסעיף 3 על ידי רבא.

8.

רב חסדא מסביר מדוע משנתנו לא כרבנן:

דאי רבנן, לא משעבד לה כלל.
אלא היכי דמי דמשעבד לה? כגון דאקנייה לה, וכיון דאקני לה הוה דנפשה.

9.

רבא מיישב לפי רבנן:

רבא אמר: אפי' תימא רבנן, כי מקני לה - נמי במלתא דצריכא לה, במילתא דלא צריכא לה - לא מקני לה.

10.

רמב"ם הלכות שגגות פרק י הלכה ו:

כל קרבנות שהאשה חייבת בעלה מביא על ידיה, אם היה עני מביא קרבן עני ואם היה עשיר מביא על ידיה קרבן עשיר, ומביא אדם על ידי בנו ועל ידי בתו ועל ידי עבדו ושפחתו קרבן עני ומאכילן בזבחים.

משמע שהוא פוסק כרבי יהודה.

11.

ראה דיון ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ט:

12.

כסף משנה הלכות שגגות פרק י הלכה ו:

[ו] כל קרבנות שהאשה חייבת וכו' עד ומאכילן. בסוף נגעים (משנה י"ב) אף על גב דרבי קתני לה משמע דליכא מאן דפליג עליה ומייתי האי מתני' בפ"ד דנדרים (דף ל"ה:) ובפרק התקבל (דף ק"ד) (ובפרק ד' דנזיר דף כ"ד):

הוא מסביר שאין מי שחולק על רבי יהודה!

12.1

וקשה, הרי בסוגייתנו מבואר שרבנן חולקים על רבי יהודה.

12.2

ה"שפת אמת": והרי לפי הלשון הראשון בגמרא משנתנו היא כרבנן שחולקים על רבי יהודה, ויש על כן לפסוק כרבנן.

12.3

יש אומרים שמהסוגיה במסכת נדרים דף לה משמע שהיא פוסקת כרבי יהודה!

12.4

שם, ב"ילקוט ביאורים":

במשנה במסכת נגעים משמע שרבי יהודה הוא דעת יחיד:

משנה מסכת נגעים פרק יד משנה יב:

[*] מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא ועשיר שהביא קרבן עני לא יצא מביא אדם על ידי בנו על ידי בתו על ידי עבדו ושפחתו קרבן עני ומאכילן בזבחים
ר' יהודה אומר אף על ידי אשתו מביא קרבן עשיר וכן כל קרבן שהיא חייבת:

ואף אם נאמר שבסוגייתנו דעת הברייתא היא שאין חכמים חולקים על רבי יהודה הרי שיש כאן מצב של "מחלוקת במשנה" - במסכת נגעים, ו"סתם בברייתא" ואז הכלל הוא שאין הלכה כ"סתם". יש כאן חידוש גדול, שדעת יחיד בברייתא מוגדרת כ"סתם"!

12.5

ה"שפת אמת" אומר שמשנתנו היא "סתם משנה" ואחר כך מחלוקת במסכת נגעים, והכלל הוא "סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם"!

אלא שקשה לי מי אמר שמסכת נגעים היא אחרי מסכת נזיר! [יש סדר?]

12.6

בגמרא יש שתי לשונות אם משנתנו היא כרבנן שחולקים על רבי יהודה, או שהיא כרבי יהודה.
ולכן נראה לי פשוט שהרמב"ם פוסק כ"איכא דאמרי" [ =לשון שני = לשון אחרון = לישנא בתרא ] - לפי רב חסדא שאמר שמשנתנו היא כרבי יהודה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר