סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מדשקיל וטרי אליביה"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר יט ע"ב

 

ר"א אומר: לא בו ביום, שנאמר: +במדבר ו+ והימים הראשונים יפלו, עד שיהיו ימים ראשונים.
אמר עולא: לא אמר רבי אליעזר אלא בטמא שנזר, אבל בנזיר טהור שנטמא, אפילו יום אחד - סותר.
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף יט עמוד ב
אמר רבא: מ"ט דר"א? אמר קרא: +במדבר ו+ כי טמא נזרו, משום דבטומאה נזר.

1.

רמב"ם הלכות נזירות פרק ו הלכה ו:

נטמא ביום שנדר או בשני אינו סותר אלא משלים עליהם אחר שיביא קרבנו שנאמר והימים הראשונים יפלו עד שיהיו שם שני ימים ראשונים, לפיכך אם נטמא משלישי והלאה סותר כל הקודמין.

2.

רדב"ז הלכות נזירות פרק ו הלכה ו:

[ו] נטמא ביום שנדר וכו'. שם פ"ג פלוגתא דתנאי ופסק כר"א דאמר עד שיהיו לו ימים ראשונים שנאמר והימים הראשונים יפלו ותניא הריני נזיר מאה יום ונטמא בתחלת מאה יכול יהא סותר ת"ל והימים הראשונים יפלו עד שיהיו לו ימים ראשונים וזה אין לו ראשונים ומדכתיב יפלו ילפינן התם תרי יומי כיצד הרי שנדר שלשים יום ונטמא ביום השני מביא קרבנות טומאה אחר שיטהר ומונה כ"ח יום ואם נטמא ביום השלישי סתר הכל:

הוא מסביר שהרמב"ם פוסק כרבי אליעזר במשנתנו שחולק על תנא קמא.

3.

כסף משנה הלכות נזירות פרק ו הלכה ו:

[ו] נטמא ביום שנדר או בשני וכו'. בפ"ג (דף י"ט:) א"ל רב פפא לאביי הלין ימים דקא אמרינן דנפיק חד ומתחילין תרין או דילמא דנפקין תרין ומתחילין תלתא לא הוה בידיה אתא שייליה לרבא א"ל יפלו כתיב כלומר דמשמע דלהוו תרין בנפילה וכגון דנפקין תרין ועיילין תלתא.
וסובר רבינו דלדברי הכל בעי ולא כדברי המפרשים שכתבו דלא בעי אלא לר"א ואף על גב דלכאורה משמע כדבריהם דהכי איתא התם (דף ט"ו:) מי שנזר והוא בבית הקברות אפי' היה שם שלשים יום אינו עולה לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה יצא ונכנס עולין מן המנין ומביא קרבן טומאה ר"א אומר לא בו ביום שנאמר והימים הראשונים יפלו שיהיו לו ימים ראשונים משמע דת"ק לא דריש ימים שנים
וסובר רבינו דא"א דלא דרשינן ליה דהא קרא כתיב
ועוד דהיאך אפשר דאכפול אמוראי בתראי למבעי ולא הדורי למיפשט אליבא דלא כהלכתא

הוא מסביר שהרמב"ם מסביר את סוגייתנו ככולי עלמא כי לא יתכן שהרמב"ם לא פסק כרבי אליעזר שהרי האמוראים דנים בסוגייתנו בהסבר שיטת רבי אליעזר ["מדשקיל וטרי אליביה"].

4.

ולכן הוא מסביר את מחלוקת התנאים במשנתנו באופן אחר.

הלכך ע"כ לומר דכ"ע דרשי ימים שנים
אלא דת"ק לא דריש לה אלא לנזיר טהור שנטמא כדמשמע מפשטיה דקרא ולא לטמא שנזר
ור' אליעזר דריש ליה אף לנזיר טמא
ואף על גב דעולא הוה ס"ד דלא אמר ר"א אלא בטמא שנזר אבל בנזיר טהור שנטמא אפילו יום אחד יום סותר וסברא זו הפוכה מסברת רבינו אין בכך כלום דהא איתותב עולא:
ודע דאמרי' בגמ' (דף י"ט:) ואיצטריך למכתב ימים ואיצטריך למכתב יפלו דאי כתב רחמנא ימים (ולא כתב יפלו) ה"א דנפקין חד ועיילין חד ואי כתב יפלו ולא כתב ימים ה"א אפי' חד כתב רחמנא ימים כך היא הגירסא לדעת רבינו
ונ"ל דה"פ אי כתב יפלו ולא כתב ימים ה"א אפילו חד דאע"ג דרבא פשט דבעינן תרין דאינון תלתא משום דכתיב יפלו היינו משום דכתיב נמי ימים דנפילה מורה על שלם שנפל וכיון דקאי אימים צריך ששני ימים שלמים נפלו ואי לא כתיב ימים אף על פי שנפילה מורה על שלם שנפל ויפלו לשון רבים הו"א דלאו דוקא אלא ה"ק כל הימים שמנה יפלו ארבעה או ג' או ב' או א' השתא דכתב ימים ויפלו משמע ודאי דתרי יומי שלימי יפלו קאמר.

4.1

והוא מביא אפשרות נוספת:

ועוד היה אפשר לומר דסבר רבינו דהלכה כר"א מדמהדרי אמוראי בתראי למיבעי ומפישא אליביה וכן פסק בפירוש המשנה.

כבסעיף 2, שהרמב"ם באמת פסק כרבי אליעזר.

אבל קשה לזה דא"כ לא היה לרבינו להשמיט הא דתניא נטמא בסוף מאה יכול יהא סותר ת"ל והימים הראשונים יפלו מכלל דאיכא אחרונים וזה אין לו אחרונים:

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר