סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אביי ורבא - מסורת ופסיקה; "לשון נזיר משונה"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר יט ע"ב

 

א"ל רב פפא לאביי: הלין ימים דקאמרינן, דנפק חד ומתחילין תרין, או דלמא דנפקין תרין ומתחילין תלתא?
לא הוה בידיה;
אתא שייליה לרבא,
א"ל: יפלו כתיב.
ואיצטריך למיכתב ימים, ואיצטריך למיכתב יפלו;
דאי כתב רחמנא ימים ולא כתב יפלו, ה"א עד דנפקין תרין ועיילין תלתא,
כתב רחמנא יפלו;
ואי כתב יפלו ולא כתב ימים הוה אמינא אפילו חד, כתב רחמנא ימים.

1.

מכאן מוכח שאביי היה גדול מרבא, ולכן רב פפא שאל קודם את אביי ורק אחר כך שאל את רבא.

2.

הביטוי "אתא שייליה לרבא" כמעט "יחידאי": 1 - בסוגייתנו ו-1 במסכת נידה.

3.

מה שכתבנו על מסכת נידה דף מב:

בגמרא:

א"ל: רואה הויא. אתא שייליה לרבא, א"ל: רואה הויא. אתא לקמיה דרב יוסף, א"ל: רואה הויא. הדר אתא לקמיה דאביי, א"ל: כולכו ברוקא חדא תפיתו. אמר ליה: שפיר אמרי לך, עד כאן לא קאמר ר"ש דיה כבועלה - אלא לטמא בפנים כבחוץ, אבל לסתור ולטמא בכל שהוא - רואה הויא.

רב שמואל בר ביסנא שאל את אביי [בקשר למשמעות דינו של רבי שמעון בברייתא] ואחר כך שאל את רבא ואחר כך שאל את רב יוסף וחזר לדון עם אביי. אביי ורבא היו תלמידי רב יוסף ולכן כנראה הוא רצה לדעת אם הדין שהם אמרו נלמד מרבם – רב יוסף, ונראה לי להוסיף: הוא רצה לדעת אם הדין הוא מסברא או מקבלת מסורת שכך היא פרשנות דברי רבי שמעון, ועוד יש לומר: אביי למעשה "גילה" לרב שמואל את קיומה של הברייתא ["מתיבתא", הערה יח] קשור לקטע הקודם, שרב שמואל "לא שמיע ליה" הברייתא.

4.

גם במקור האחרון [מצוטט רק חלק מהסוגיה] מדובר שחכם שאל את אביי ואחר כך שאל את רבא ואחר כך שאל את רב יוסף [רבם של אביי ורבא] ואחר כך שוב חזר ושאל את אביי. ראה מה שהסברתי בסעיף 3.

5.

הביטוי "לא הוה בידיה" - 25 פעמים בש"ס. ב-6 מופעים ההמשך הוא שהחכם השואל "אתא שאיל בי מדרשא". גם מתאים להסבר לעיל בסעיף 3.

6.

ראה גם מה שכתבתי על מסכת עבודה זרה דף לד:
ונראה לי לומר דבר חדש ["חידוש"]: באמת מדובר ברבי עקיבא והוא הסתפק בדבר, והביטוי "לא הוה בידיה" כוונתו ללמדנו שלא היתה בידו מסורת הלכתית ברורה בנושאים אלה. והגמרא ממשיכה "שאל בית מדרשא, אמרי..", כלומר, בא רבי עקיבא לבית המדרש ושאל השאלות שהוא נשאל ואז פסקו ההלכה. צריך להסביר שאין מדובר שרבי עקיבא בא לחכמים ושאל אותם מה שהוא לא ידע. אלא, הוא כינס את החכמים על מנת להכריע בדברים שאינם ברורים, ובסוף הדיון נקבע "אמרי", לא רק החכמים האחרים פסקו אלא בשיתוף רבי עקיבא, והם קבעו הלכה "הלכתא" ללא אסמכתאות. כלומר, שהם הכריעו ללא מסורת הלכתית.

7.

אלא שעל כל הנ"ל קצת קשה דווקא מסוגייתנו - מסכת נזיר דף יט - שאחרי שרב פפא שאל את אביי ו"לא הוה בידיה" הפנה רב פפא את שאלתו לרבא - תלמידו של אביי. כיצד ייתכן שלרבא היתה מסורת בלי שאביי ידע? אולי רבא שמע באופן ישיר מרב יוסף.

7.1

ואולי רב פפא ביקש מרבא שיפסוק הלכה [גם בלי שהיתה בידו מסורת] כי "רבא" מוגדר כ"בתראי" לעומת אביי, והלכה כמותו [ובאמת בדרך כלל בש"ס הלכה כרבא נגד אביי].

7.2

וכמובן שאפשר לומר כאן "לשון נזיר משונה".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר