סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"רישא וסיפא" במשנה - הקשר; "לשון נזיר משונה"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר יז ע"א-ע"ב

 

איתיביה ר' יוחנן לר"ל: מי שנזר והוא בבית הקברות, אפילו היה שם שלשים יום - אין עולין לו מן המנין, 
ואינו מביא קרבן טומאה; 
קרבן טומאה הוא דלא מייתי, הא מילקי לקי עליה! 
בדין הוא דליתני אינו לוקה, 
אלא משום דקא בעי למיתנא סיפא: יצא ונכנס - עולה לו מן המנין ומביא קרבן טומאה, 
תנא רישא: אינו מביא קרבן טומאה 

ראה מה שכתבנו לעיל על מסכת נזיר דף טו:

1.

אלא, בדין הוא דלא ליתני עד שבעים, ומשום דקתני סיפא אחר שבעים - סותר שבעים, קתני רישא שבעים.

בדרך כלל בש"ס מפרשים משנה באופן שהסיפא נאמרה בעקבות מה שנאמר ברישא והניסוח הוא "איידי דתנא רישא ... תנא..." - 18 פעמים.

1.1

אבל להיפך, ללמוד מהסיפא לרישא בניסוח "איידי דתנא סיפא..." - 0 מופעים בש"ס.

1.2

הביטוי "משום דקתני רישא..." - 0 מופעים בש"ס ובניגוד לאמור בסעיף 1 - הביטוי "איידי דתנא רישא..."

1.3

הביטוי "משום דקתני סיפא..." מובא 4 פעמים בש"ס, 3 - במסכת נזיר, 1 - במסכת כריתות על אותו עניין של נזיר. ובניגוד לאמור לעיל בסעיף 1.1 לגבי הביטוי "איידי דתנא סיפא...".

1.4

באופן כללי הביטוי "ומשום..." איידי דתנא... תנא נמי..." או "תנא..." כ-10 מופעים בש"ס.

1.5

ועדיין יש להשוות לנאמר במסכת חולין דף קיג:

תנא סיפא לגלויי רישא, דלא תימא: רישא טהור מליח וטמא תפל, אבל שניהם מלוחין - אסור, תנא סיפא טהור מליח וטמא תפל, מכלל דרישא שניהן מלוחין, ואפ"ה שרי...

1.6

ראה גם מה שכתבנו על מסכת נזיר דף יג.

2.

ובסוגייתנו - מסכת נזיר דף יז:

הגמרא דוחה את הדיוק של רבי יוחנן ואומרת שמהביטוי ברישא "אינו מביא קרבן טומאה" לא ניתן לדייק מכיון שהביטוי הזה נאמר כדי להדגיש את ההבדל מהנאמר בסיפא!

הביטוי "משום דקא בעי למיתנא סיפא... תנא רישא..." - 7 פעמים בש"ס

וזה סותר לכאורה לאמור לעיל בסעיף 1.1

2.1

אבל להיפך: "משום דקא בעי למיתנא רישא... תנא סיפא..." - 0 מופעים

גם זה סותר לכאורה לאמור לעיל בסעיף 1.1

2.2

ההערות לעיל - 2-2.1 - כמו ההערה בסעיף 1.2 לעיל.

2.2

אלא יש לומר, שכאן לא מדובר בבעיה לשונית [ייתור וכד'] אלא בהדגשת דין שניתן לדייק ממנו.

ויש להבדיל בין הניסוחים השונים:

א. "משום דקא בעי למיתנא..." = בעניין הלכתי
ב. "משום דקתני..." בעניין הלכתי
ג. "איידי דתנא..." - בעניין לשוני

3.

ביטוי נוסף - בסוגייתנו - שמקשר בין רישא לסיפא במשניות: "מה טעם קאמר" - 18 מופעים בש"ס.

4.

אולם בסוגייתנו משמעות הביטוי הנ"ל מיוחדת:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תנב:

מה טעם קאמר, הדרך הנהוג בכל הש"ס הוא דתרי בבי השנויות במשנה וחדא מינייהו מיותרת קעביד סיפא פירושא דרישא וקאמר מה טעם קאמר וכו'
ומצאתי מחודש בנזיר [דף] י"ז ב' דקאמר מה טעם קאמר על חלוקה שלא הוזכרה כלל והכי איתא שם ת"ש מי שנזר והוא בבית הקברות אפילו היה שם שלשים יום אינו עולה לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה ופריך קרבן טומאה הוא דלא מייתי אבל גלוחי בעי ומשני מה טעם קאמר מה טעם אינו מביא קרבן טומאה משום דלא בעי גלוחי ע"כ הרי דגלוח לא הוזכר כלל בברייתא ואפ"ה עביד לה פירושא דרישא והיינו טעמא כמ"ש שם התוס' דכיון דממילא ידעינן דהא בהא תליא הו"ל כאילו הוזכרה בפירוש:

הוא מסביר את המשמעות המיוחדת של הביטוי "מה טעם קאמר" בסוגייתנו. והרי זה ממש "לשון נזיר משונה".

ראה גם ב"מתיבתא", הערה טו.

5. ביטויים מיוחדים נוספים בסוגיה - "לשון נזיר משונה"

"ליתנייה" - 10 מופעים במשמעויות שונות!

"בתקנתיה" - מופע יחידאי בש"ס

"בקלקוליה" - מופע יחידאי בש"ס

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר