הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"לשון נזיר משונה"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר טו ע"א-ע"ב
נביא כמה דוגמאות מסוגייתנו:
1.
אלא, בדין הוא דלא ליתני עד שבעים, ומשום דקתני סיפא אחר שבעים - סותר שבעים, קתני רישא שבעים.
בדרך כלל בש"ס מפרשים משנה באופן שהסיפא נאמרה בעקבות מה שנאמר ברישא והניסוח הוא "איידי דתנא רישא ... תנא..." - 18 מופעים.
1.1
אבל להיפך, ללמוד מהסיפא לרישא בניסוח "איידי דתנא סיפא..." - 0 מופעים בש"ס.
1.2
הביטוי "משום דקתני רישא..." - 0 מופעים בש"ס ובניגוד לאמור בסעיף 1 - הביטוי "איידי דתנא רישא..."
1.3
הביטוי "משום דקתני סיפא..." מובא 4 מופעים בש"ס, 3 - במסכת נזיר, 1 - במסכת כריתות על אותו עניין של נזיר. ובניגוד לאמור לעיל בסעיף 1.1 לגבי הביטוי "איידי דתנא סיפא...".
1.4
באופן כללי הביטוי "ומשום..." איידי דתנא... תנא נמי..." או "תנא..." כ-10 מופעים בש"ס.
1.5
ועדיין יש להשוות לנאמר במסכת חולין דף קיג:
תנא סיפא לגלויי רישא, דלא תימא: רישא טהור מליח וטמא תפל, אבל שניהם מלוחין - אסור, תנא סיפא טהור מליח וטמא תפל, מכלל דרישא שניהן מלוחין, ואפ"ה שרי...
1.6
ראה גם מה שכתבנו על מסכת נזיר דף יג.
2.
ת"ש מסיפא...
למעשה, במקום "תא שמע מסיפא" היה אפשר לחזור שוב ולומר "תנן".
הביטוי "תא שמע מסיפא" - 13 מופעים בש"ס.
אבל להיפך: "תא שמע מרישא" - 0 מופעים, כי כשמקשים מרישא של משנה פותחים ב"תנן" ולא ב"תא שמע" [?].
"ת"ש מסיפא" כדי לפשוט בעיה - 7
קושיה מברייתא ואחר כך "ת"ש מסיפא" - 2
המשך ל'קושיית "תנן" - 3
סוגייתנו שייכת לקבוצה השלישית - הקטנה.
3.
וכן מתני' לרב! שמע מינה.
קושיה כעין "תיובתא" - "לשון נזיר משונה"
4.
ורב כמאן אמרה לשמעתיה?
הביטוי "כמאן אמרה שמעתיה" - 5 מופעים בש"ס. 3 פעמים על "רב"; פעם אחת על רבי יוחנן ופעם אחת על רב הונא.
ויש להבחין: בכל שאר 4 הפעמים מובא הביטוי "מכדי.." לפני הביטוי "כמאן אמרה..." - פתיחה לקושיה, ואילו בסוגייתנו - מופע יחידאי בש"ס - הביטוי מלמדנו שהגמרא מחפשת מקור אחרי שכבר נדחית דעתו של "רב".
אלא יש לומר שמדובר ב"לשון נזיר משונה" והמשמעות היא, שלמרות שיש קושיה על רב בכל זאת מחפשים מקור שאולי רב יוכל לסמוך עליו, וכך במהלך הסוגיה הגמרא מוצאת מקור תנאי שאפשר לרב לסמוך עליו, אבל מכיוון שזה לא מוכרח לכן לא מתבטלת כאן הקושיה על רב.
5.
ואף רבי אושעיא סבר: למפרע - מדרבנן; דתניא, רבי אושעיא אמר: (אבל) הרואה זב בשביעי שלו - סותר את שלפניו,
ואמר ליה ר' יוחנן: לא נסתור אלא יומו...
"דתניא" - פתיחה לברייתא, אבל כאן מוזכרים רבי אושעיא ורבי יוחנן שהיו אמוראים! ראה "שוטנשטיין", הערה 19. - "לשון נזיר משונה".
5.1
יש גירסא "דאמר..." ולא "דתניא". ויש לשאול, האם שינוי הגירסא נעשה בגלל הקושי בסעיף 5 או ששינוי הגירסא קדום יותר.
5.2
ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קס, שהדין נאמר באמת במשנה, מסכת זבים פרק א משנה ב, ורבי אושעיא היה שונה משנה זו לתלמידיו, ורבי יוחנן שאל אותו לביאורה של משנה זו.
נראה שלפי הנ"ל במקום "דתניא, רבי אושעיא אמר..." יש לומר, שכאילו כתוב: "רבי אושעיא אמר דתניא..." [ולא "דתנן"].
5.3
הערה: אולי מדובר בכלל ב"רב אושעיא" שהיה אמורא בדור שלישי-רביעי תלמיד של רב יהודה, של רב הונא ושל רבי יוחנן. אלא שקשה, שמשמע שתלמיד מורה הלכה בפני רבו - רבי יוחנן. אולי גם זה בכלל הכלל של "לשון נזיר משונה".
