טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

בזורע שבת וחרדל בשנים ושלשה מקומות – חרדל

"אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא, אמר נחום הלבלר: כך מקובלני מרבי מיאשא, שקיבל מאבא שקבל מן הזוגות שקבלו מן הנביאים, הלכה למשה מסיני: בזורע שבת וחרדל בשנים ושלשה מקומות, שנותן פאה מכל אחד ואחד; ואילו יהושע וכלב לא קחשיב, שמע מינה" (נזיר, נו ע"ב).

פירוש: אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אֲנַן נַמִי [אנו גם כן] כך תָּנֵינָא [שנינו], אָמַר נַחוּם הַלַּבְלָר: כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מֵר' מְיָאשָׁא שֶׁקִּיבֵּל מֵאַבָּא, שֶׁקִּבֵּל מִן הַזּוּגוֹת, שֶׁקִּבְּלוּ מִן הַנְּבִיאִים: הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי בַּזּוֹרֵעַ צמחי שֶׁבֶת וְחַרְדָּל בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נבדלים בתוך שדה אחד, שֶׁנּוֹתֵן (מניח) פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד ממינים אלו לעצמו, ולא יתן פאה אחת עבור כולם. וְאִילּוּ את שמם של יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לֹא קָחָשֵׁיב [מנה], אף על פי שהם היו הזקנים שמסרו ממשה לנביאים. שְׁמַע מִינָּהּ [למד מכאן] שכששונים מסורת אין מונים את כל האנשים שמסרוה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי:  חרדל לבן     שם באנגלית:  Mustard   שם מדעי:  Sinapsis alba

שמות בשפות אחרות:  ערבית - חרדלא


נושא מרכזי: אופן גידול החרדל

לריכוז המאמרים שנכתבו על החרדל הקש/י כאן.

השבת והחרדל הוזכרו בסוגייתנו רק כבדרך אגב וכראיה לכך שאין מזכירים את שמות מעבירי שמועה אלא אם כן הם ראשונים או אחרונים בשרשרת המסורת. על פי גרסת רש"י גידולים אלו כלל לא מופיעים בסוגייה: "הכי גרסינן - הזורע את שדהו שני מיני חטין אם עשאן גורן אחת נותן פאה אחת, דהואיל ובשדה אחת זרען, אף על פי שהן שני מינים, הואיל ושניהם מין חטין אינו חייב אלא פאה אחת אלא אם כן שם דעתו לחלקן ולעשות מהן שתי גרנות. ואית ספרים דכתיב בהו הזורע שבת וחרדל אני"ס בלע"ז ותו לא, ואנן לא גרסינן לה".

ההלכה של הזורע שבת וחרדל מופיעה במשנה בפאה (פ"ג מ"ב): "המנמר את שדהו ושייר קלחים לחים, רבי עקיבא אומר: נותן פאה מכל אחד ואחד, וחכמים אומרים מאחד על הכל. ומודים חכמים לרבי עקיבא בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות שהוא נותן פאה מכל אחד ואחד". בטעם דינם המיוחד של השבת והחרדל אנו מוצאים בירושלמי (פאה, וילנה, פ"ג הלכה א') מחלוקת: "... והתנינן מודים חכמים לר"ע בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות. כיני מתני' שבת בשלשה מקומות חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר: מפני שאין הראשון ממתין לאחרון שבהן, ור' יוחנן אמר: מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות. על דעתיה דשמואל מפריש מכל קלח וקלח, על דעתיה דרבי יוחנן מפריש מכל ערוגה וערוגה". הסברו של שמואל מתבסס על ההנחה שסדר הבשלת הגידולים הוא על פי מועד זריעתם. הנחה נוספת היא שכל הצמחים בערוגה נובטים ומבשילים באופן סימולטני. לדעת רבי יוחנן השבת והחרדל הם תבלינים שגידלו אותם גם בערוגות קטנות ומכאן ההלכה המיוחדת להם. מפרש רש"י (נדה, נא ע"א): "מודים חכמים לרבי עקיבא בזורע שבת או חרדל כו' להכי נקט הני שאין דרכן לעשות מהן ערוגה אלא זורען לתבלין בעלמא בשנים ושלשה מקומות, שבת אני"ט". גם הרמב"ם מפרש על פי שיטת רבי יוחנן: "ושבת, הוא "אלשבת". וחרדל, "אלכ'רדל". והטעם שכן דרך בני אדם לזרען מפורדות במלבנות, והוא אמרם לפי שדרכן לזרוע ערוגות ערוגות. ואין הלכה כר' עקיבה". השימוש העיקרי בחרדל היה בזרעיו ואילו בשבת השתמשו גם בזרעים ולכן היו חייבים בפאה: "... והאי דמיחייבי שבת וחרדל בפאה אף על גב דאין נותנין פאה לירק הני מיחייבי דלזרע עבידי דתנן בפ"ג [דכלאים מ"ב] חרדל מין זרעים ותנן נמי בפ"ד (מ"ה) דמעשרות השבת מתעשרת זרע וירק" (ר"ש, שם).

 

תמונה 1. כרוב שחור           צילם: יהודה מרטה, חיפה		תמונה 2. חרדל לבן - פרחים ופירות

תמונה 3. כרוב שחור - גרגירים          צילם: Sanjay Acharya		תמונה 4. חרדל לבן - גרגירים          צילם: Sanjay Acharya

 
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.