סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מעשה" - "חסורי מחסרא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר יא ע"א


מתני'. מזגו לו את הכוס, ואמר הריני נזיר ממנו - ה"ז נזיר. מעשה באשה אחת שהיתה שיכורה, ומזגו לה את הכוס, ואמרה הריני נזירה ממנו, אמרו חכמים: לא נתכוונה זו אלא לומר הרי הוא עלי קרבן.
גמ'. מעשה לסתור?
אמרת רישא: הרי זה נזיר, והדר תני: מעשה באשה אחת, אלמא בהאי הוא דאסור, הא יינא אחרינא שרי!
חסורי מיחסרא והכי קתני: מזגו לו את הכוס, ואמר הריני נזיר ממנו - הרי זה נזיר, ואם שיכור הוא, ואמר הריני נזיר ממנו - אינו נזיר,
מ"ט? כמאן דאמר הרי עלי קרבן הוא;
וכ"ת, לימא הכי!
סבר: מייתין לי אחרינא ומצערן לי, אימא להו הא מילתא דפסיקא להו; ומעשה נמי באשה אחת

מבנה הסוגיה:

1.

דין ראשון במשנה:

מתני'. מזגו לו את הכוס, ואמר הריני נזיר ממנו - ה"ז נזיר.

התכוון לקבל עליו נזירות גמורה, וגם אם לא התכוון הרי שכך הדין קובע, אולם ראה ב"שוטנשטיין" הערה 1 שמתאים לכל שיטות התנאים שלכך התכוון.

2.

המשנה מציינת "מעשה":

מעשה באשה אחת שהיתה שיכורה, ומזגו לה את הכוס, ואמרה הריני נזירה ממנו, אמרו חכמים: לא נתכוונה זו אלא לומר הרי הוא עלי קרבן.

הפירוש שניתן לדיבור האשה לא כבסעיף 1 שקיבלה על עצמה נזירות, אלא שקיבלה על עצמה באיסור נדר שימוש בכוס.

3.

הגמרא מקשה:

גמ'. מעשה לסתור?
אמרת רישא: הרי זה נזיר, והדר תני: מעשה באשה אחת, אלמא בהאי הוא דאסור, הא יינא אחרינא שרי!

בדרך כלל הביטוי "מעשה" שמוזכר במשניות בא ללמד שהמשנה מביאה "מעשה" להוכיח את הדין המוזכר לפניו, ואילו במשנתנו לא כך - כפי שהצבענו על כך בסעיף 2.

3.1

בדרך כלל הגמרא בש"ס שואלת רק "מעשה לסתור"? ולא מפרטת כפי שהיא מפרטת בסוגייתנו, שהרי הסתירה ברורה מאליה.

3.2

הביטוי-קושיה "מעשה לסתור" מובא בש"ס 15 פעמים.
ב-13 פעמים מהם מייד מובאת התשובה "חסורי מחסרא והכי תקני"!

מתוך כל ה-15 המופעים רק בסוגייתנו יש המשך הסבר לשאלה - כסעיף 3.1 ["לשון נזיר משונה"?]

4.

הגמרא מיישבת:

חסורי מיחסרא והכי קתני: מזגו לו את הכוס, ואמר הריני נזיר ממנו - הרי זה נזיר, ואם שיכור הוא, ואמר הריני נזיר ממנו - אינו נזיר,
מ"ט? כמאן דאמר הרי עלי קרבן הוא;
וכ"ת, לימא הכי!
סבר: מייתין לי אחרינא ומצערן לי, אימא להו הא מילתא דפסיקא להו; ומעשה נמי באשה אחת.

הגמרא אומרת שהסיפא - ה"מעשה" - מדבר באדם שיכור שדינו מיוחד כפי שהגמרא מסבירה.

5.

הסבר:

כבר הסברנו כמה פעמים ש"חיסורי מחסרא" "שותל" מילת ניגוד בין שני חלקים במשנה כשהחלק השני מדבר במקרה שונה - הפוך - מהמקרה ברישא. גם כאן - "ואם שיכור" כאילו כתוב "אבל שיכור..."

6.

לפי כל דברינו לעיל יוצא שהביטוי "מעשה" במשנה תמיד רומז על "חיסורי מחסרא"!

[ראה גם מה שכתבנו על הדף הקודם על הביטוי "חיסורי מחסרא".]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר