הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כ"רבי" [או תנא קמא] מחבריו?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר ה ע"א

ונזיר עולם היכא כתיב?
דתניא, רבי אומר: אבשלום נזיר עולם היה, שנאמר: +שמואל ב' טו+ ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי לה' בחברון,
ומגלח אחד לשנים עשר חדש, שנא': +שמואל ב' יד+ ויהי מקץ ימים לימים,
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף ה עמוד א
ויליף +ויקרא כה+ ימים ימים מבתי ערי חומה, מה התם י"ב חדש, אף כאן י"ב חדש;
ר' נהוראי אומר: מגלח אחת לל' יום;
רבי יוסי אומר: מגלח מערב שבת לערב שבת, שכן מצינו בבני מלכים שמגלחים מע"ש לע"ש.

1.
רמב"ם הלכות נזירות פרק ג הלכה יב:

ומה בין נזיר עולם לנזיר לזמן קצוב, שהנזיר לזמן אסור לגלח עד סוף ימי נזירו שנאמר כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו עד מלאת הימים, ונזיר עולם אם הכביד שערו מקל בתער משנים עשר חדש עד שנים עשר חדש, ומביא קרבנו שלש בהמות כשיגלח שנאמר ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו,

ואבשלום נזיר עולם היה, ודבר זה הלכה היא מפי הקבלה, ונזיר עולם שנטמא הרי זה מביא קרבן טומאה ומגלח תגלחת טומאה כמו נזיר לזמן קצוב.

2.
כסף משנה הלכות נזירות פרק ג הלכה יב:

[יב] מה בין נזיר עולם וכו'. במשנה פ"ק (נזיר דף ד') שנינו מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער ומביא ג' בהמות ואם נטמא מביא קרבן טומאה. ופירש רבינו דהכביד שערו היינו מי"ב חדש לי"ב חדש דומיא דאבשלום דאיפליגו ביה תנאי בפ"ק (דף ד' ה')
ופסק כתנא קמא דאמר מי"ב חדש לי"ב חדש דכתב ויהי מקץ ימים לימים ויליף ימים לימים מבתי ערי חומה:
ומ"ש ואבשלום נזיר עולם היה. שם:

מדוע הוא אומר שהרמב"ם פסק כ"תנא קמא", הרי מדובר בפשטות בדעת "רבי" בברייתא, ומכאן שהלכה כ"רבי" מחבריו. ואולי הכלל הוא גם ש"הלכה כתנא קמא מחבריו" [דהיינו גם כשחולק על רבים].

3.
ואולי באמת הדעה של 12 חודש איננה דעתו של "רבי" אלא של תנא קמא בברייתא. ו"רבי" עצמו אמר רק את המשפט הראשון בברייתא.