הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
סיום מסכת נדרים
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נדרים צא ע"א-ע"ב
קצת סיום מסכת נדרים:
1.
מסכת נדרים דף צא:
בגמרא:
אמר רב נחמן: עיניה נתנה באחר, ולית בה מששא במלה.
כל הדף האחרון במסכת נדרים עוסק בניאוף!
ומתקשר לתחילת המסכת הבאה - מסכת נזיר:
מסכת נזיר דף ב:
גמ'. מכדי תנא בסדר נשים קאי, מאי טעמא תני נזיר? תנא אקרא קאי: +דברים כד+ והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר, וה"ק: מי גרם לה לעבירה? יין, וקאמר: כל הרואה סוטה בקלקולה - יזיר עצמו מן היין...
2.
במסכת נדרים דף צ :
חזרו לומר, שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה,
האומרת טמאה אני לך - תביא ראיה לדבריה,
השמים ביני לבינך - יעשו דרך בקשה,
ונטולה אני מן היהודים - יפר לחלקו ותהא משמשתו, ותהא נטולה מן היהודים.
2.1
הראשונים מפרשים את המשנה לעיל בכך, שחכמים יכולים לעקור דבר מן התורה - "למגדר מילתא".
גם בתחילת מסכת נדרים:
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף ג עמוד א:
... וליפתח הדין ברישא! מיפתח פתח בכינויין דאורייתא ברישא, והדר מפרש ידות דאתיין ליה מדרשא. הניחא ל
ומפרש השל"ה:
של"ה - כללי התלמוד (ב) כלל רבי:
... ומפרש בגמרא (ב ב), דהאי דאקדים בתו משום דאתיא מדרשא, חביבא ליה ואקדמה. וכן בריש נדרים (ג א), עכ"ל.
כלומר דין דרבנן שנלמד מדרשת פסוק חביב יותר מדין מפורש שהוא דאורייתא!
"רבי" במשנה מדגיש את סמכות חכמים.
3.
מסכת נדרים דף צא :
"מים גנובין ימתקו..."
מתאים לתחילת מסכת נזיר - "כל הרואה סוטה בקלקולה."
4.
תחילת מסכת נדרים:
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף ב עמוד א:
/מתני'./ כל כינויי נדרים כנדרים, וחרמים - כחרמים, ושבועות - כשבועות, ונזירות - כנזירות. האומר לחברו מודרני ממך, מופרשני ממך, מרוחקני ממך, שאני אוכל לך, שאני טועם לך - אסור. מנודה אני לך - ר"ע היה חוכך בזה להחמיר.
4.1
גם בתחילת מסכת נזיר:
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף ב עמוד א
/מתני'/. כל כינויי נזירות כנזירות. האומר אהא - הרי זה נזיר, או אהא נאה - נזיר. נזיק נזיח פזיח - הרי זה נזיר. הריני כזה, הריני מסלסל, הריני מכלכל, הרי עלי לשלח פרע - הרי זה נזיר. הרי עלי ציפורים - ר"מ אומר: נזיר, וחכמים אומרים: אינו נזיר.
5.
הגמרא משווה בין נדרים לנזירות:
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף ב עמוד ב:
גמ'. כל כינויי נדרים כנדרים. מאי שנא גבי נזיר דלא קתני להו לכולהו, ומאי שנא גבי נדרים דקתני לכולהו? משום דנדר ושבועה כתיבי גבי הדדי תני תרתין, וכיון דתני תרתין תני לכולהו.
6.
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף ב עמוד ב:
וליפרוש כינויין ברישא! ההוא דסליק מיניה ההוא מפרש ברישא; כדתנן: במה מדליקין
מסכת נזיר דף ב:
גמ'. מכדי תנא בסדר נשים קאי, מאי טעמא תני נזיר? תנא אקרא קאי: +דברים כד+ והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר, וה"ק: מי גרם לה לעבירה? יין, וקאמר: כל הרואה סוטה בקלקולה - יזיר עצמו מן היין. פתח בכינויין ומפרש ידות! אמר רבא, ואיתימא כדי, חסורי מיחסרא והכי קתני: כל כינויי נזירות כנזירות, וידות נזירות כנזירות, ואלו הן ידות: האומר אהא - הרי זה נזיר.
ולפרוש כינויי ברישא! תנא מההוא דסליק ההוא מפרש ברישא, כדתנן: במה מדליקין ובמה אין מדליקין? ומפרש אין מדליקין ברישא; במה טומנין ובמה אין טומנין? ומפרש אין טומנין ברישא; במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה? ומפרש לא תצא אשה ברישא. והתנן: במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה? ומפרש יוצא גמל ברישא! יש נוחלין ומנחילין, נוחלין ולא מנחילין, מנחילין ולא נוחלין, לא נוחלין ולא מנחילין, ומפרש אלו נוחלין ומנחילין ברישא! אלא, לעולם תני הכי ותני הכי, אלא התם דאיסורא דנפשיה הוא - מפרש איסורא דנפשיה ברישא, גבי בהמה דאיסורא איידי בהמה הוא דאתי - מפרש היתירא ברישא,
