הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"... דאמרי תרוייהו"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נדרים מב ע"א
גמ'. רב ושמואל דאמרי תרוייהו: נכסים אלו עליך, לפני שביעית - אין יורד לתוך שדהו, ואינו אוכל מן הנוטות אע"פ שהגיע שביעית,
ואם בשביעית נדר - אין יורד לתוך שדהו, אבל אוכל מן הנוטות:
ור' יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו: נכסי עליך, לפני שביעית - אין יורד לתוך שדהו, ואין אוכל מן הנוטות, הגיע שביעית - אינו יורד לתוך שדהו, אבל אוכל הוא את הנוטות,
...
אלא, כי אמרי ר' יוחנן וריש לקיש - בנכסי,
ורב ושמואל - בנכסים אלו,
ולא פליגי.
1.
הגמרא מביאה שתי דעות.
2.
בתחילה שתי הדעות הובאו כמחלוקת בפירוש המשנה, והמסקנה בסוף הסוגיה ששתי הדעות לא חלוקות בפירוש המשנה.
3.
דעה אחת היא של רב ושמואל, והדעה השניה היא של רבי יוחנן וריש לקיש.
4.
דעותיהם הובאו בלשון "רב ושמואל דאמרי תרוייהו"; "רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו".
4.1
הביטוי "דאמרי תרוייהו" - כ- 200 מופעים בש"ס.
מתוכם:
"רב ושמואל דאמרי תרוייהו" - כ-50 מופעים בש"ס.
"רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו " + "רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו" - כ-43 מופעים בש"ס.
"רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו" - כ-40 מופעים בש"ס.
"אביי ורבא דאמרי תרוייהו" - כ-37 מופעים בש"ס.
בש"ס מובא כ-7 פעמים מחלוקת בין "רב ושמואל דאמרי תרוייהו" לבין "רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו" - כבסוגייתנו.
4.2
ברשימה לעיל בסעיף 4.1 סדר הבאת האמוראים בכל זוג מתאים ל"סדר הדורות".
5.
לפי הרשימה לעיל בסעיף 4.1 מדובר אפוא בחכמים שבדרך כלל היו חלוקים בדיעותיהם.
וכך:
הליכות עולם שער שני פרק א:
" כד. כל היכא דאיכא פלוני ופלוני דאמרי תרווייהו בידוע שהוא בר פלוגתיה בכל מקום ובדבר ההוא הושוו כגון רב ושמואל דאמרי תרווייהו וכן רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו וכן הרבה: "
5.
ובסוגייתנו:
הר"ן מסכת נדרים דף מב עמוד ב:
ומהדרינן אלא כי אמרי ר' יוחנן ור"ל בנכסי ורב ושמואל בנכסי אלו ולא פליגי...
למסקנת הסוגיה אין מחלוקת בין רב ושמואל לבין רבי יוחנן וריש לקיש בהסבר המשנה ובדין להלכה.
5.1
הוא מעיר:
ולא ידענא אמאי נקט הש"ס במסקנא ר' יוחנן ור"ל מקמי רב ושמואל דה"ל למינקט רב ושמואל ברישא כדקמסדר להו למימרינהו מעיקרא מקמי ר' יוחנן ור"ל
מדוע בסוף הסוגיה הגמרא מביאה את זוגות האמוראים כשהיא מקדימה את רבי יוחנן וריש לקיש לרב ושמואל - בניגוד לכל המופעים בתחילת הסוגיה לעיל [ובכל הש"ס!] - וגם בניגוד לסדר הדורות.
5.2
עונה הר"ן:
ונראה בעיני משום דכל שקלא וטריא דסוגיין נקטינן דר' יוחנן ור"ל קיימי אמילתייהו דרב ושמואל לאפלוגי עליה מש"ה כי הדרי למימר דלא פליגי מקדמינן לדר' יוחנן ור"ל מקמי רב ושמואל לומר דלאו אמילתייהו קיימי כלל...
הגמרא שינתה [בכוונה] את הסדר - בסוף הסוגיה היא כתבה קודם את רבי יוחנן וריש לקיש, ואחר כך את רב ושמואל, בניגוד לתחילת הסוגיה, כי בתחילת הסוגיה שני הזוגות חלקו זה על זה, ואילו לפי מסקנת הסוגיה אין ביניהם מחלוקת אלא כל זוג מדבר במקרה אחר, והזוג ה"מאוחר" לא מתייחס לדברי הזוג ה"מוקדם".
6.
אולי אפשר לומר - לפי הר"ן - חידוש גדול יותר, שעיקר המשמעות של הביטוי "דאמרי תרוייהו" באמת בא ללמד ששני האמוראים עצמם שנכללים בזוג של "דאמרי תרווייהו" [כגון רב ושמואל; רבי יוחנן וריש לקיש וכו'] אמרו דין זה כל אחד בפני עצמו בלי שיתוף ממשי עם "בן זוגו"!
6.1
והנ"ל לא כאפשרות הפשוטה יותר והמקובלת יותר, שלמשל "רב ושמואל דאמרי תרוייהו" - הכוונה, שהם דנו יחד ביניהם והסכימו על דין מסויים!
