סקר
כמה זמן אתה כבר גולש בפורטל הדף היומי






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אמר לך..." - סובר כמותו או לא?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים כט ע"א-ע"ב


הרי נטיעות האלו קרבן כו'.
ולעולם? אמר בר פדא: פדאן חוזרות וקודשות, פדאן חוזרות וקודשות, עד שיקצצו, נקצצו - פודן פעם אחת ודיו.
ועולא אמר: כיון שנקצצו שוב אין פודן.
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף כט עמוד א
א"ל רב המנונא: קדושה שבהן להיכן הלכה?
ומה אילו אמר לאשה היום את אשתי ולמחר אי את אשתי, מי נפקא בלא גט?
א"ל רבא: מי קא מדמית קדושת דמים לקדושת הגוף?
קדושת דמים פקעה בכדי, קדושת הגוף לא פקעה בכדי.
א"ל אביי: קדושת הגוף לא פקעה בכדי?
והתניא: שור זה עולה כל ל' יום ולאחר ל' יום שלמים - כל ל' יום עולה, לאחר ל' יום שלמים
אמאי? קדושת הגוף נינהו ופקעה בכדי!

מבנה הסוגיה:
סוגיה זו מהווה מקור לדיון נרחב בפרשנים על "קדושת הגוף", ועל הגדרת ה"קידושין"!

להלן העיון הוא רק על ה"מבנה":

1.

הרי נטיעות האלו קרבן כו'.
ולעולם?
אמר בר פדא: פדאן חוזרות וקודשות, פדאן חוזרות וקודשות, עד שיקצצו, נקצצו - פודן פעם אחת ודיו.

בר פדא סובר שגם אחרי שיקצוץ צריך לפדות את קדושת הנטיעות.

2.
עולא חולק:

ועולא אמר: כיון שנקצצו שוב אין פודן.

עולא סובר שאחרי שנקצץ האילן לא צריך כבר לפדות, שהרי כל הנדר היה לזמן מוגבל - "עד שיקצוץ".

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף כט עמוד א

3.
רב המנונא מקשה על עולא:

א"ל רב המנונא: קדושה שבהן להיכן הלכה?
ומה אילו אמר לאשה היום את אשתי ולמחר אי את אשתי, מי נפקא בלא גט?

הוא מקשה מקידושי אשה: קדושה לא פוקעת בלי מעשה פיזי שמפקיע את הקדושה. וכמו שבקידושין צריך גט כדי להפקיעה כך גם צריך פדיון כדי להפקיע את הקדושה מהנטיעות.

יוצא שרב המנונא סובר כבר פדא ונגד עולא.

4.
רבא דוחה את קושיית רב המנונא:

א"ל רבא: מי קא מדמית קדושת דמים לקדושת הגוף?
קדושת דמים פקעה בכדי, קדושת הגוף לא פקעה בכדי.

לפי רבא יתכן שסובר כעולא! קדושת הגוף - קידושין - לא פוקעת ללא "מעשה" נוסף! אבל קדושת דמים - משנתנו - כן פוקעת ללא מעשה נוסף [חוץ מהתנאי של המקדיש].

יוצא שרבא ועולא נגד בר פדא ורב המנונא.

5.
אביי מקשה על רבא:

א"ל אביי: קדושת הגוף לא פקעה בכדי?
והתניא: שור זה עולה כל ל' יום ולאחר ל' יום שלמים - כל ל' יום עולה, לאחר ל' יום שלמים
אמאי?
קדושת הגוף נינהו ופקעה בכדי!

אביי סובר שגם קדושת הגוף "פקעה בכדי" - כפי שקבע המקדיש. ואין הבדל בין קדושת הגוף לקדושת דמים!

הפרשנים דנים מה סובר אביי בקשר לסוגייתנו:

אולי הוא סובר כרב המנונא שקידושי אשה אינם פוקעים בכדי אלא שקדושת הגוף אינה כקידושי אשה,

5.1
או שהוא חולק אף בזה וסובר שקידושי אשה כן פוקעים בכדי.

ראה "מתיבתא", הערה יב.

6.
הגמרא דוחה את ההוכחה של אביי:

הכא במאי עסקינן - דאמר לדמי.

וקדושת הגוף לא פוקעת בכדי - וכרבא בסעיף 4 לעיל.

7.
הגמרא דוחה את הדחיה: [וחוזרת טענת אביי שקדושת הגוף "פקעה בכדי"].

אי הכי, אימא סיפא: לאחר ל' יום עולה ומעכשיו שלמים, אא"ב חדא בקדושת הגוף וחדא בקדושת דמים,

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף כט עמוד ב

היינו דאיצטריך ליה לתנא למיתנא תרתי, דס"ד אמינא קדושת הגוף לא פקעה בכדי, קדושת דמים פקעה בכדי, אמטו להכי תנא תרתי;

עד כאן הוכחה שאין הבדל בין קדושת הגוף לקדושת דמים - בשניהם הקדושה פוקעת אף בלא מעשה פדיון [כשהתנה באופן המועיל שיפקעו בזנן פלוני].

7.1

אלא אי אמרת אידי ואידי קדושת דמים, למה לי למיתנא תרתי?
השתא יש לומר מקדושה חמורה לקדושה קלה פקעה, מקדושה קלה לקדושה חמורה צריכא למימר?

סיום ההוכחה שאין הבדל בין קדושת הגוף לקדושת דמים - בשניהם הקדושה פוקעת אף בלא מעשה פדיון [כשהתנה באופן המועיל שיפקעו בזנן פלוני].

8.
לפי אביי - לפי השלב הזה בגמרא - שחולק על רבא וקשה גם על רבא וגם על בר פדא!

לימא, תיהוי תיובתא דבר פדא, דאמר: לא פקעה קדושה בכדי!

פירוש הרא"ש מסכת נדרים דף כט עמוד א:

"לימא תהוי תיובתא דבר פדא. לשון נדרים משונה כיון דאקשי לרבא דאפילו קדושת הגוף פקעה כ"ש דהוי תיובתא דבר פדא":

מהו בדיוק הלשון "משונה"? אולי הוא מתכוון לזה שבקושיה מוזכר רק "בר פדא" ולא רבא!

9.
רב פפא מיישב:

אמר רב פפא: אמר לך בר פדא הכי קאמר: אם לא אמר מעכשיו שלמים - לאחר ל' יום עולה הוי, מידי דהוה האומר לאשה התקדשי לי לאחר ל' יום, דמקודשת ואע"פ שנתעכלו המעות.

יש לפרש את הברייתא - בסעיף 5 לעיל - באופן אחר: לעניין הקדשת הבהמה לאחר זמן!

9.1
ראה ב"מתיבתא", הערה ז, שלא מדובר בתיקון גירסא. הסבר: כי מוסיפים משפט שלילה בין שני חלקי המשפט: "אם לא אמר".

10.

דיון פנימי בדין הנ"ל שבסעיף 9:

פשיטא!
לא צריכא דהדר ביה.
הניחא למ"ד אינה חוזרת,
אלא למ"ד חוזרת מאי איכא למימר?
אפי' למ"ד התם חוזרת, הכא שאני, דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט.

יתיב ר' אבין ורב יצחק ברבי קמיה דר' ירמיה וקא מנמנם ר' ירמיה, יתבי וקאמרי: לבר פדא דאמ' פדאן חוזרות וקודשות,

11.
רמב"ם הלכות מעילה פרק ד הלכה יא:

האומר הנטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות היום וטלית זה קרבן אם לא תשרף היום, ועבר היום ולא נקצצו ולא נשרפה הטלית, הרי הם הקדש ויפדו כשאר ההקדשות ואחר כך יהנה בהן,
אבל אם אמר הרי הנטיעות האלו קרבן עד שיקצצו אינו יכול לפדותן, שבכל עת שיפדו יחזרו הקדש עד שיקצצו וכיון שנקצצו אינן צריכין פדיון אלא נהנין בהן מיד,
במה דברים אמורים בשפדאן המקדיש, אבל אם פדאן אחר הרי אלו יוצאין לחולין אף על פי שעדיין לא נקצצו ויהיו מותרין אף למקדיש.

כסף משנה הלכות מעילה פרק ד הלכה יא:

[יא] האומר הנטיעות האלו קרבן אם אינם נקצצות וכו'. משנה וגמרא פ"ג דנדרים (דף כ"ח). ומ"ש וכיון שנקצצו אינם צריכים פדיון וכו'. שם (נדרים דף כ"ח כ"ט) פלוגתא דאמוראי ופסק כעולא
דמשמע התם דרבא דהוא בתרא סבר כוותיה. ומ"ש בד"א בשפדאן המקדיש אבל אם פדאן אחר וכו'. מימרא דר' יוחנן שם (נדרים דף ל'):

הרמב"ם פוסק כעולא וכרבא. אפילו שהגמרא יישבה גם את "בר פדא".
הוא לא מזכיר כלל את אביי.

12.
משנה למלך הלכות מעילה פרק ד הלכה יא:

[יא] שבכל עת שיפדו יחזרו הקדש עד שיקצצו. עיין בהר"ן שהביא בשם מהר"ם דעולא ובר פדא בתרתי פליגי והא בהא תליא וכי היכי דלעולא כיון שנקצצו א"צ פדיון ה"נ אם פדאם קודם שנקצצו יצאו לחולין.

ועיין לעיל פט"ו מהל' מעה"ק במ"ש הראב"ד עלה דהאומר פרה זו עולה כל ל' יום דמשמע מדבריו דחייש לסברת בר פדא וכיון דהוה ספק איסורא אפילו קדושת דמים לא פקעה בכדי:

הוא סובר שהרמב"ם חושש גם לדעת בר פדא, ולכן מחמיר מספק שגם קדושת דמים לא פקעה בכדי.
תוספת: כי דברי בר פדא לא נדחו לגמרי בגמרא!

13.
רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק טו הלכה ז:

האומר דמי פרה זו לעולה כל שלשים יום ולאחר שלשים יום לשלמים או שאמר דמיה לשלמים כל שלשים יום ולאחר שלשים יום לעולה דבריו קיימים, ואם הקריב דמיה בתוך שלשים יום מביא בהן כמו שנדר ואם הקריבו לאחר שלשים יום מביא כמו שנדר. +/השגת הראב"ד/ ואם הקריבו לאחר שלשים יום. א"א ואם מכרה תוך שלשים יום כבר חלה קדושת עולה על דמיה כשיקריב אותה לאחר שלשים יום במאי פקעה מינייהו קדושת עולה שכבר חלה עליהם א"ו מחללין על בהמה או על מעות לצורך עולה ואחר כך מקריבין שלמים, ונראה לי שהפדיון כל דהו, ואם יטעון עלינו טוען ויאמר קדושת דמים פקעא בכדי נשיב ונאמר בר פדא חולק על זה וס"ל דלא פקעא וספק איסורא לחומרא ובר פדא מתרץ לברייתא פרה זו כל ל' או לאחר שלשים יום שלמים ולא אמר מעכשיו כלום דבריו קיימים ואף על גב דהדר ביה בתוך שלשים יום ורב פפא דהוא בתרא מתרץ לברייתא אליבא דבר פדא הכי, ועוד דקי"ל הקדיש זכר לדמיו הוא עצמו יקרב עולה אלמא כי אמר לדמי נמי קדש קדושת הגוף.+

14.
כסף משנה הלכות מעשה הקרבנות פרק טו הלכה ז:

[ז] האומר דמי פרה זו לעולה כל שלשים יום וכו'. ס"פ ארבעה נדרים (דף כ"ט) שור זה עולה כל שלשים יום ולאחר שלשים יום שלמים כל שלשים יום עולה לאחר שלשים יום שלמים ואקשינן היכי פקעא קדושת הגוף בכדי ואוקימנא הב"ע דאמר לדמי. וכדי לבאר דברי רבינו ודברי הראב"ד אעתיק סוגיא דגמרא שם בס"פ ארבעה נדרים (דף כ"ח) ... ע"כ בגמרא

ופירש המפרש אימא סיפא דההיא דאמר שור זה לאחר שלשים יום עולה ומעכשיו ועד ל' יום שלמים הכי הוי כדאמר איהו וכו'. השתא מקדושה חמורה לקדושה קלה פקעא וכו' ותיובתא דעולא וליכא פירוקא.

משמע שיש קושיה "סופית" על עולא ואין לזה תרוץ.

ואולי קשה גם על בר פדא כבסעיף 8 לעיל:

נימא תהוי תיובתא דבר פדא דהכא אמר דאפילו קדושת הגוף פקעא בכדי ובר פדא אמר נקצצו פודן פעם אחת דאפילו קדושת דמים לא פקעא בכדי.

הוא גורס בגמרא "נימא" במקום "לימא"! [לפעמים יש לזה משמעות]

14.1

חסורי מחסרא והכי קתני

בגמרא נאמר "הכי קתני" והוא אומר "חסורי מחסרא"! ראה לעיל סעיפים 9-9.1.

האומר שור זה עולה כל שלשים יום ומעכשיו לאחר שלשים יום שלמים כל שלשים יום עולה לאחר שלשים יום שלמים דהואיל ואמר מעכשיו חל עליה שם שלמים מעכשיו ומשום הכי הוי שלמים לאחר שלשים יום דקדושת הגוף פקעא בהכי בכדי הואיל ואמר מעכשיו
אבל אם לא אמר מעכשיו שלמים לאחר שלשים יום עולה הוי אפילו לאחר שלשים יום דהתם לא פקעא קדושת הגוף בכדי דמקודשת לאחר שלשים יום דכי לא אמר מעכשיו דמיא להא דהאומר לאשה הילך פרוטה זו והתקדשי לי לאחר שלשים יום דמקודשת לאחר שלשים יום עכ"ל.

15.
לפי ה"מהלך" שלו:

והשתא כיון דאיתותב עולא קם לה הלכתא כבר פדא וכדתריץ רב פפא ברייתא אליביה
ולפי זה לא ה"ל לרבינו לאוקומה בדאמר לדמי אלא בדאמר מעכשיו.

הוא סובר שמסקנת הגמרא היא דווקא כפי בר פדא - שרב פפא מסביר את הברייתא לפי שיטתו של בר פדא.

16.
ומביא את שיטת הר"ן:

והר"ן כתב א"א בשלמא חדא בקדושת הגוף וחדא בקדושת דמים היינו דקתני תרתי וכו' אלא לדידך דסבירא לך דקדושת הגוף לא פקעא בכדי ומוקמת לה בקדושת דמים תרתי למה לי ואיתותב רבא דודאי שמעינן מהא דאפילו קדושת הגוף (לא) פקעא בכדי הילכך רבא לא ה"ל לאהדורי לרב המנונא מי מדמית קדושת הגוף לקדושת דמים דאלמא ס"ל דקדושת הגוף דהקדש לא פקעא כקדושת הגוף דאשה אלא הכי הל"ל דלא דמי אשה להקדש משום דאין אישות לחצאין וכו'
אבל הקדש איתיה לזמן ידוע ואפילו קדושת הגוף פקעא ביה בכדי

הילכך פרכיה דרב המנונא ליתא דהא ברייתא מסייעא ליה לעולא דכיון דברייתא מוכחא דאפילו קדושת הגוף פקעא בכדי כ"ש קדושת דמים ומש"ה אמר לימא תיהוי תיובתא דבר פדא עכ"ל.

המסקנה דווקא כעולא!

וגם זה אינו מתיישב לדעת רבינו דלפי פירוש זה אפילו קדושת הגוף פקעא בכדי וא"כ לא ה"ל לרבינו לאוקמה כדאמר לדמי.

17.

המשך דברי ה"כסף משנה":

ולכן נראה לי שרבינו סובר דכיון דרבא לא אהדר מידי לאביי
וגם לא אמר גמרא תיובתא דרבא
טעמא הוי משום דלא חש ליה דמאי דאמר אא"ב חדא בקדושת הגוף וחדא בקדושת דמים היינו דאיצטריך לתנא למיתני תרתי וכו' לאו קושיא היא דאיכא למימר כולה חדא וכרוך ותני והכי קאמר בין שאמר שור זה עולה כל שלשים יום ולאחר שלשים שלמים בין שאמר מעכשיו שלמים ולאחר שלשים יום עולה דבריו קיימים

מלשון הגמרא משמע שהלכה כרבא!

אי נמי הכי קאמר האומר שור זה עולה כל שלשים יום ולאחר שלשים יום שלמים הוי כאומר מעכשיו שלשים יום שלמים ולאחר שלשים יום עולה דכיון דקדושה בתרייתא חמורה פשיטא דמפקעא לקדושה קלה דקדימה ואשמעינן דהוא הדין לקדושה קלה בתרייתא דמפקעא לקדושה חמורה דקדימה כיון שתלאה בזמן וכל זה בדאמר לדמי.

ויש הכרח לזה דמאי דבעא אביי למימר דאף קדושת הגוף פקעא בכדי פליגי כולהו אמוראי עליה עולא ורב המנונא ובר פדא ורבא ואף אביי לא אמרה מסברא אלא משום דקשיא ליה בברייתא למה לי למיתנא תרתי וכיון דאפשר לתרוצי דלא תנא אלא חדא כדאמרן

17.1
מסקנתו:

קמה לה הלכתא לכ"ע דקדושת הגוף לא פקעא בכדי וקדושת דמים פקע בכדי לכ"ע בר מבר פדא ואף רב פפא אפשר דלא אתא אלא לשנויי אליבא דבר פדא וכדמוכח לישנא דאמר לך בר פדא וליה לא סבירא ליה אלא כאינך אמוראי דסברי דקדושת דמים פקעא בכדי...

אפילו רב פפא תירץ רק לשיטת בר פדא אבל לא בהכרח שהוא סובר כמותו - כך היא המשמעות של פתיחה לתירוץ בנוסח של "אמר רב... אמר לך רב..."!
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר