הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"מכלל לאו אתה שומע הן" מתי רבי מאיר מודה
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נדרים יד ע"א
גמ'. טעמא דאמר חולין שאוכל לך, הא אמר לחולין שאוכל לך - משמע לא לחולין ליהוי אלא קרבן,
מני מתניתין? אי רבי מאיר, הא לית ליה מכלל
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף יד עמוד א
לאו אתה שומע הן!
ואלא רבי יהודה, היינו רישא!
איידי דקתני כבשר חזיר, כעבודת כוכבים, להכי קתני חולין.
1.
הגמרא טוענת שאי אפשר להעמיד את משנתנו כרבי מאיר אלא רק כרבי יהודה.
ומשמע בגמרא שלפי רבי מאיר גם אם הנודר אמר "לא לחולין שאוכל לך" - שמשמע בבירור שכוונתו לומר "כקרבן" - בכל זאת - לפי רבי מאיר - אינו נדר כי לא פוסקים את הכלל של "מכלל לאו אתה שומע הן".
2.
הר"ן מסכת נדרים דף יד עמוד א:
... והכא סתם לן תנא דאפילו לר"מ דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן בהא מודה משום דכיון דאמר לא חולין על כרחין קרבן הוי
יש סברא לומר שרבי מאיר מודה שאם משמע מלשונו של הנודב "הן" מתוך ה"לאו" [ולהיפך] הרי ש"תופס"!
2.1
אבל קאמר הש"ס דלא אפשר לאוקמא אליביה דכיון דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן אפילו בכי האי גוונא אית ליה למישרי.
הוא מחדש שלפי רבי מאיר לא אומרים "מכלל לאו אתה שומע הן" אפילו כשמשמעות הלשון הפשוטה היא גם ל"הן", דהיינו שגם אם אמר "לא חולין" שמשמע בודאי כ"קרבן", בכל זאת לפי רבי מאיר לא אומרים כך.
ולא כסברא בסעיף 2.
3.
אולם
כסף משנה הלכות נדרים פרק א הלכה יט:
... וליישב דברי רבינו נ"ל שהוא פוסק כר"מ דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן
הרמב"ם פוסק כרבי מאיר דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן [וכן להיפך].
ומפני כך פסק כברייתא דחולין החולין כחולין בין שאוכל לך בין שלא אוכל לך מותר
3.1
ואעפ"כ לא נמנע מלפסוק כסתם מתני' דקתני לא חולין שאוכל לך אסור
ומדוע בכל אופן בדין משנתנו הרמב"ם פוסק שאם אמר "לא חולין" נחשב "כקרבן", כדברי רבי יהודה דווקא - בגמרא.
3.2
משום דס"ל ז"ל דבההיא לר"מ נמי אסור דכיון דלא הוי מה שיאכל חולין ממילא הוי קרבן
דכך לי אומר לא חולין יהא כאומר קרבן יהא שהאומר דבר זה אינו מותר ממילא משמע שהוא אסור וכן האומר דבר זה אינו אסור ממילא משמע שהוא מותר
ואין אנו צריכים לבא עליו מטעם מכלל לאו אתה שומע הן ואף על גב דמש"ה אוקימנא למתני' דלא חולין שאוכל לך אסור דלא כר"מ וכמו שהקשה הר"ן
הרמב"ם סובר כסברא שהעלה הר"ן [לעיל בסעיף 2].
3.3
והרי הגמרא העמידה המשנה דווקא כרבי יהודה!
3.4
י"ל דאה"נ דמעיקרא סברו כן בני הישיבה דמתני' נמי מטעם מכלל לאו אתה שומע הן הוא דקתני אסור ומש"ה הוה קשיא להו מתני' מני ואיצטריכו לאוקומה כר' יהודה
הסברא הראשונה בגמרא היתה כדברי הר"ן בסעיף 2.1.
כנראה שהוא מתכוון לומר ש"מעיקרא" [=הסברא הראשונה] הכוונה לדברי "בני הישיבה" - להבדיל מ"עורך הגמרא"!
3.5
אבל לפום קושטא דמילתא לא צריכינן לאוקומה כר"י דכר"מ נמי אתיא דכי קתני אסור לא מטעם מכלל לאו אתה שומע הן הוא אלא משום דממילא משמע...
אבל לפי המסקנה - האמת - אפשר להעמיד את משנתנו כרבי מאיר - וכדברי הר"ן בסעיף 2.
3.6
ובהכי ניחא שלא נצטרך לדחוק ולומר שהסברוה הזה הוא משונה מכל סברוה שבגמ' דלא קיימי במסקנא
והאי במסקנא נמי קאי וכמ"ש הר"ן דליתא
אלא האי נמי לא קאי במסקנא...
ה"סברוה" - בדף הקודם - כמו בכל הש"ס - ואינו "חריג" - כי באמת לא נשאר למסקנה.
