הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
להסתכן כדי לעלות לארץ ישראל
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות קיב ע"א
רבי זירא כי הוה סליק לא"י, לא אשכח מברא למעבר, נקט במצרא וקעבר.
אמר ליה ההוא צדוקי: עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפזיזותייכו קיימיתו!
אמר ליה: דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה, אנא מי יימר דזכינא לה!
1.
רבי זירא לא המתין לספינה ושט באופן מסוכן כדי להגיע במהירות לארץ ישראל.
2.
ניתן להסיק מכאן שרבי זירא פסק שמותר לסמוך על הנס. וכך טוען בספר "עין אליהו" על סוגייתנו.
ומהדוגמאות שהוא מביא לא נראה שמדובר דווקא כשהולך לדבר מצוה.
3.
אבל בכל אופן בסוגייתנו ניתן לומר שלגבי מצות ישוב הארץ מותר להסתכן!
4.
ומדברי רבי זירא לגבי משה רבנו משמע שמצות יישוב הארץ היא "מצוה עוברת" ולא ניתן לדחות אותה אף מפני הסכנה!
5.
קשור לחג השבועות - מתן תורה:
רש"י מסכת כתובות דף קיב עמוד א:
עמא פזיזא - עם בהול.
דקדמיתו פומייכו לאודנייכו - מתחלתכם הייתם בהולים שהקדמתם נעשה לנשמע ועודכם בבהלתכם כבתחלה למהר לעשות דבר בלא עתו.
