הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבא ראה את רב אשי?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות קיא ע"א
א"ל רבא לרב אשי:
אנן בסובלי חלאים מתנינן לה
ציטוט הערה מספר 14 ב"שוטנשטיין":
1.
בגמרא, מסכת קידושין דף עב עמוד ב נאמר: כשמת רבא נולד רב אשי" ומאמר זה מובא בכמה מקומות בראשונים בלשון "יום שמת רבא נולד רב אשי" [רש"י, מסכת חולין דף יז עמד ב; תוס' מסכת שבת דף קנד עמד א; תוס מסכת עירובין דף קב עמוד ב, ועוד].
ולפי זה לא יתכן לומר שרבא אמר לרב אשי.
1.1
והראשונים הנזכרים דנים על לשונות בש"ס המוקשים לפי דברי הגמרא בקידושין, ואף גמרתנו היא אחת מהם.
2.
אמנם ב"עין יעקב" הגירסא היא "אמר ליה רבינא לרב אשי", וב"ילקוט שמעוני" לפסוקנו הגירסא היא "רב אבא" ולא רבא, וכן גם בקצת כתבי היד.
3.
אמנם הרמב"ם בהקדמה ליד החזקה במנותו את שלשלת הקבלה של החכמים כתב: "ומכלל החכמים שקיבלו מרבא - רב אשי ורבינא",
וכן במנין הדורות כתב שם: "נמצא, מרב אשי עד משה רבנו עליו השלום ארבעים דורות, ואלו הן: רב אשי מרבא וכו'. ובהכרח גירסתו בגמרא בקידושין שם שונה מזו שבמהדורת וילנא, ואכן בקצת כתבי היד הגירסא היא: "עד שלא מת רבא נולד רב אשי".
3.1
ובהמשך בכתב היד [ובדומה לזה אף במהדורת וילנא]: "ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנולד צדיק כמותו שנאמר בקהלת: "וזרח השמש ובא השמש", עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי".
ובאמת ההשוואה לעלי ושמואל מסייעת לגירסא זו, שכן שמואל אכן נולד לפני מות עלי ואף היה תלמידו, והרמב"ם שם כותב: "ושמואל קיבל מעלי ובית דינו", וכן במניין ארבעים הדורות: "ושמואל מעלי".
עד כאן מ"שוטנשטיין"
3.2
לסיכום: או שנאמר שבסוגייתנו מדובר ב"רבינא" [ולא ב"רבא"] שאמר לרב אשי, או שנאמר שמתאים לשיטה שסוברת שבאמת רבא כן ראה את רב אשי.
4.
על הנ"ל נראה לומר, שאולי הרמב"ם [לעיל בסעיף 3] לא ממש חולק על רש"י ותוס' [לעיל בסעיף 1]!
ניתן לומר, שהרמב"ם לא מתכוון שממש רב אשי קיבל מרבא פנים אל פנים, אלא כוונתו היא, שתקופת רב אשי היתה ממשיכת המסורת אחרי תקופת רבא.
5.
ובספר "בית אהרן", מגיד,י, עמוד כ, מציע אפשרויות נוספות:
א.
אולי יש לשנות גירסה "רב אשי">>> "רב אסי" [כלומר, משנים גירסא מטעמי "נוחיות"]
ב.
אולי יש לשנות גירסא ולמחוק לגמרי את "אמר ליה רבא" [כלומר, משנים גירסא מטעמי "נוחיות" - מוגזם!]
ג.
דברי רב אשי בסוגייתנו היו ידועים בזמן רבא ועל כך אמר רבא את דבריו. ו"עורך הגמרא" "חיבר" זאת "כאילו" רבא אמר לרב אשי.
[הערה: אולי כך אפשר להגיד על כל "אמר רב... אמר רב..." וגם על "משמיה" שלא היה ממש כך בפועל, אלא רק ב"כאילו" והנוסח "אמר רב... אמר רב..." נוסח על ידי עורך הגמרא]
ושם הוא מאריך בזה.
6
וראה מה שכתבנו על מסכת חולין דף ב באריכות!
7.
ונראה לומר דבר חדש:
הביטוי "אמר ליה רבא לרב אשי" - מופע יחידאי בש"ס - בסוגייתנו.
הביטוי: "אמר ליה רבא מברניש לרב אשי" - 6 פעמים
הביטוי "אמר ליה רבא מפרזיקא לרב אשי" - 7 פעמים
הביטוי "אמר ליה רב חנן בר רבא לרב אשי" - מופע יחידאי בש"ס
הביטוי "אמר ליה רבא מפרקין לרב אשי" - מופע יחידאי בש"ס
אם אמנם רבא ראה את רב אשי קשה, מדוע הם דברו ביניהם רק פעם אחת בלבד.
בכל מקרה גם אם הם ראו זה את הרי שרב אשי היה צעיר מאד בזמן רבא, ולכן ברור מדוע הם לא דברו הרבה ביניהם!
7.1
וגם ניתן לומר שבסוגייתנו מי שדיבר עם רב אשי היה חכם אחר מהרשימה הנ"ל - בסעיף 7 - שגם נקרא "רבא".
7.2
אבל ראה במנחת יהודה:
עיין בהגהות הגרי"ב ז"ל. ומרב אשי לא קשיא מידי דהיה רב אשי תלמידיה דרב, והוא אבוה דר"ח בר רב אשי שהיה ג"כ תלמיד רב.
אבל האי רבא הוא בר ירמיה שהיה תלמיד לתלמידי דרב. לרב יהודה ור"נ ור"ה ור"א ורחב"א ור"ג וכו'.
כלומר מדובר ב"רבא" אחר – "רבא בר ירמיה"
וחשיב שפיר בכסדרן ר' אלעזר והוא תלמיד דר' יוחנן. והיה ג"כ אצל רב ושמואל כדאיתא בעירובין. ועיין לעיל מ"ש.
ואחר כך רבא לרב אשי, ואח"כ רב ענן דהוא גם כן תלמיד רב.
8.
ובכלל אולי בסוגייתנו מדובר על "רב אשי" הקדמון שחי בזמן "רבא" הרגיל.
8.1
אמנם לפי "סדר הדורות" רב אשי הקדמון היה תלמידו של רב הונא, והוא חי בדור שלפני אביי.
8.2
ואנחנו הבאנו במקומות שונים שהיו כמה "רב אשי הקדמון"
