הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

קושיה מאמורא על אמורא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות קט ע"א

... אמר ר' זירא אמר רבה בר ירמיה: ב' דברים שאמר חנן - הלכה כיוצא בו,
שבעה דברים שאמר אדמון - אין הלכה כיוצא בו.
מאי קאמר?
אילימא הכי קאמר:
שני דברים שאמר חנן - הלכה כמותו וכיוצא בו,
ושבעה דברים שאמר אדמון - אין הלכה כמותו ולא כיוצא בו,
והאמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה: כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון - הלכה כמותו!
 

1.
הגמרא מקשה מהכלל שאמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה על דברי רבי זירא שאמר בשם רבה בר ירמיה.

2.
נשאלת השאלה: איך מקשים מאמורא - "רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה" - על אמורא - "רבי זירא אמר רבה בר ירמיה"!

3.
שיטה מקובצת מסכת כתובות דף קט עמוד א [בשם רש"י במהדורא קמא]:

משמיה דחזקיה. ואף על גב דהיינו גברא אגברא קא פריך
משום דרבה בר ירמיה לא פליג לעולם אחזקיה דגברא רבה הוה
כדאמרינן בעלמא יהודה וחזקיה בני חייא הוו

הוא מסביר שחזקיה אמנם היה אמורא אבל הוא נחשב "גברא רבה"=אדם גדול.
משמע מדבריו שדווקא מחזקיה אפשר להקשות על אמורא אחר כי חזקיה היה בנו של רבי חייא [שהיה תלמידו של רבי יהודה הנשיא].

וכנראה שהכלל שאין להקשות מאמורא על אמורא אחר תקף רק לגבי כל שאר האמוראים.

3.1
הסבר נוסף:

ותו דחזקיה הוה תני בברייתות.

כנראה שהוא מתכוון לומר, שמקור דברי חזקיה הם מברייתא, ולכן ניתן להקשות מהברייתא על רבי זירא שאמר בשם רבה בר ירמיה - בסוגייתנו.

לפי הסבר זה יוצא, שגם אמורא אחר שאמר הלכה בשם ברייתא [אפילו אם לא נאמר כך בגמרא במפורש] ניתן להקשות מדבריו על אמורא אחר.

3.2
ונראה שאולי שניתן לאחד בין שני ההסברים לעיל ולומר שחזקיה היה "גברא רבה" כי מסר ברייתות של אביו - רבי חייא, ומילא דווקא מחזקיה ניתן להקשות על אמורא אחר, ולא מאמוראים אחרים אע"פ ש"מסרו" בשם ברייתות.

4.
ונראה לחדש ["חידוש"]: הביטוי "משמיה" בתוך "רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה" משמעו שדברי חזקיה היו ידועים ומקובלים בדור אחריו, ולכן מקשים ממנו.