סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

רצונך שתגלגל עמי בעדשים – קטנית

 

"ההוא דאתא לקמיה דרבי נחמיה, אמר ליה: במה אתה סועד? א"ל: בבשר שמן ויין ישן. רצונך שתגלגל עמי בעדשים? גלגל עמו בעדשים ומת, אמר: אוי לו לזה שהרגו נחמיה! אדרבה, אוי לו לנחמיה שהרגו לזה מיבעי ליה! אלא, איהו הוא דלא איבעי ליה לפנוקי נפשיה כולי האי" (כתובות, סז ע"ב).

פירוש: פירוש: ועוד בענייני צדקה הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ [אחד שבא לפני] ר' נְחֶמְיָה וביקש צדקה. אָמַר לֵיהּ [לו]: בַּמֶּה אַתָּה סוֹעֵד כרגיל? אָמַר לֵיהּ [לו] דרכי לסעוד בְּבָשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן. שאל אותו: רְצוֹנְךָ שֶׁתְּגַלְגֵּל עִמִּי (שתאכל יחד אתי) בַּעֲדָשִׁים? שזה היה מאכלו של ר' נחמיה. לבסוף גִּלְגֵּל עִמּוֹ (האכילו) בַּעֲדָשִׁים וּמֵת, שלא היה רגיל באוכל זה. אָמַר: אוֹי לוֹ לָזֶה שֶׁהֲרָגוֹ נְחֶמְיָה. ותוהים: אַדְּרַבָּה, "אוֹי לוֹ לִנְחֶמְיָה שֶׁהֲרָגוֹ לָזֶה" מִיבָּעֵי לֵיהּ [צריך היה לו לומר]. אֶלָּא הכוונה היתה: אִיהוּ הוּא [הוא זה] שלֹא אִיבָּעֵי לֵיהּ [היה צריך לו] לְפַנּוּקֵי נַפְשֵׁיהּ כּוּלֵּי הַאי [לפנק את עצמו כל כך], שכיון שהיה מעודן כל כך, הוא עצמו גרם לכך שימות (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: קטנית       שם באנגלית: Legume       שם מדעי: Fabaceae


נושא מרכזי:  מעמד הקטניות כמזון. 


את המעשה שאירע לרבי נחמיה ניתן לפרש במונחים השמורים למדעי התזונה (Nutrition) משום שההצעה "לגלגל" בעדשים באה על רקע סעודת העני ב"בשר שמן". החלופה לבשר בסעודה המהווה מקור לחלבון היא העדשים (על העדשים ראו "עדשים מקבל עליו רובע עפרורית לסאה") שהם מין קטנית. הקטניות מוזכרות בכמה מקומות כתחליף זול לבשר. "המשרה את אשתו על ידי שליש לא יפחות לה משני קבין חטין או מארבעה קבין שעורים ... ונותן לה חצי קב קטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרות או מנה דבילה" (כתובות, פ"ה מ"ח). המשנה מתארת את כמות המזון הקטנה ביותר שדי בה לכלכלת אישה כאשר בעלה מספק את מזונותיה בעזרת שליש. ברשימה זו הכוללת את כל אבות המזון (פחמימות – תבואה, קטניות – חלבונים, שמן – שומנים, פירות – ויטמינים) מהווה הקטנית תחליף לבשר. בדומה לכך הקטניות הוצעו כתחליף זול לבשר הניתן לפועלים כתוספת ללחם: "מעשה ברבי יוחנן בן מתיא שאמר לבנו: צא ושכור לנו פועלים. הלך ופסק להם מזונות. וכשבא אצל אביו אמר לו: בני, אפילו אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהם, שהן בני אברהם יצחק ויעקב. אלא, עד שלא יתחילו במלאכה צא ואמור להם: על מנת שאין לכם עלי אלא פת וקטנית בלבד" (בבא מציעא, מט ע"א). הגמרא (פז ע"א) מדגישה שאין מדובר בפת קטנית אלא בפת וקטנית כלומר בשני מרכיבים שונים: "אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב חסדא: פת קטנית תנן, או פת וקטנית תנן? אמר ליה: האלהים, צריכה וי"ו כי מורדיא דלברות"(1).

רש"י (כתובות, עה ע"א): "טלפחי - עדשים שהוא מאכל קל ואין חסרון כיס כל כך אינה שואלת הימנו אך יקרא שמו עליה".

מקור נוסף להקבלה בין סעודת בשר לבין סעודת קטנית מופיע לגבי הלכות בן סורר ומורה: "אכל בחבורת מצוה ... אכל בעיבור החודש. למימרא דבשר ויין מסקו? והתניא: אין עולין לה אלא בפת דגן וקטנית בלבד? הא קא משמע לן: אף על גב דאין עולין לה אלא בפת וקטנית, ואיהו אסיק בשר ויין ואכל, כיון דבמצוה קא עסיק לא ממשיך"(2) (סנהדרין, ע ע"ב). מהמדרש (ילקוט שמעוני, תהילים רמז) אנו לומדים לא רק על ההקבלה בין קטנית ובשר אלא גם על הדרוג בין סוגי הבשר ובינם ובין הקטנית: "בנוהג שבעולם אדם מקבל אורח יום ראשון שוחט לו עגל, יום ב' שוחט לו שה, יום ג' תרנגולין, יום ד' קטניות, יום ה' ממעט והולך, לא דומה יום ראשון כיום אחרון - יכול אף זה כן, תלמוד לומר זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך, יום ראשון כיום אחרון(3).

על מעמדם הדל של הקטניות ניתן ללמוד גם מדברי המדרש הבא: "משל למה הדבר דומה לאדם שהלך לישא אשה, א"ל: אביך מלך ואני מלך, אביך עשיר ואני עשיר, אביך מאכילך בשר ודגים ומשקך יין, ואני מאכילך בשר ודגים ומשקך יין ואין זה פתוי, אלא כיצד יאמר לה אביך הדיוט ואני מלך אביך עני ואני עשיר אביך מאכילך מיני קטניות ואני מאכילך בשר ודגים ומשקך יין ישן" (ילקוט שמעוני, מלכים ב', רמז רלח ד"ה רבי שמעון בן"). במדרש נוסף: "ויאמרו אליו לא אדוני, כמו שאתה אומר אלא: ועבדיך באו לשבור אוכל. לא אמרו לשבור בר שהוא דגן ברור שראוי לעשירים, אלא מיעטו עצמם ויאמרו לשבור אוכל, כלומר כגון קטניות, או שום אוכל הראוי לעניים" (שכל טוב, בובר, בראשית מב ד"ה ויאמרו אליו").

מהביטוי "רצונך שתגלגל עמי בעדשים" שהשתמש רבי נחמיה ניתן להסיק שבנוסף לכך שהקטנית הייתה זולה גם איכותה הייתה ירודה יותר ולכן לא הייתה רצויה. לא מצאתי תרגום הולם לביטוי "תגלגל" אך התחושה המתקבלת היא שמשמעותו דומה למקובל בימינו. מדובר בהתקדמות לאורך ציר זמן תוך כדי ביצוע פעולות שאינן אופטימליות והתפשרות בין הרצוי למצוי. למשל: "באושא התקינו, שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה וכו'" (כתובות, נ ע"א). מפרש רש"י: "מגלגל עם בנו - אם מסרב מללמוד יגלגל עמו בנחת ובדברים רכים". האב המאוכזב נדרש לבלות עם בנו במסע ארוך של דברי כיבושין למרות נטייתו הטבעית לנהוג באופן שונה. בדף ע (ע"ב) אנו לומדים: "הני דברים קטנים היכי דמי? אי דרגילה בהו, הא רגילה בהו! ואי לא רגילה בהו, פרנס למה לה? לא צריכא, דרגילה בבית נשא וקא מגלגלא בהדיה, דאמרה ליה: עד האידנא דלא אדרתן גלגילנא בהדך, השתא דאדרתן לא מצינא דאיגלגל בהדך"(4). גם כאן טענת האישה היא שעד עתה הצליחה להתגלגל כלומר לחיות תוך כדי ויתורים על רמת החיים שהייתה רגילה אליה. דוגמה נוספת מובאת בכתובות (קיא ע"א): "מעשה באחד שהיה מצטער על אשה אחת וביקש לירד, כיון ששמע כזאת גלגל בעצמו עד יום מותו". מפרש רש"י: "מעשה באחד שהיה מצטער על אשה אחת - שנתן בה עיניו והיא בחוץ לארץ". אותו אדם המשיך את חייו תוך כדי התמודדויות. ב"שיטה מקובצת" הדבר מפורש יותר: "גלגל בעצמו. כלומר סבל בעצמו את צערו שהיה לו על אותה אשה ולא ירד לישאנה וכו'". המהרש"א בחידושי אגדות מסביר את פשר הלשון "גלגל": "כיון ששמע כזאת גלגל בעצמו עד כו'. נקט הכא האי לישנא שלא רצה בגלגול מחילות במותו וקבל עליו צער וגלגול בא"י בחייו עד יום מותו וק"ל"(5).

קשה לקבוע אם רתיעתו של העני מהקטנית הייתה בגלל טעמה הירוד בהשוואה לבשר או אולי משום שנחשבה למזינה פחות. למרות אי ההסכמה הקיימת בין העוסקים בתחום הדעה הרווחת היא שבניגוד לבשר הקטניות אינן מספקות את כל החומצות האמיניות הדרושות לגוף. 
 

       
מיני קטניות – מימין לשמאל: אפונה, חימצה ועדשים .     גרגירי שומשום מימין וחיטה משמאל.


 


(1) פירוש: שנינו במשנה שאמר ר' יוחנן בן מתיא לבנו: אֶלָּא עַד שֶׁלּא יַתְחִילוּ בִּמְלָאכָה צֵא וֶאֱמוֹר לָהֶם עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַּת וְקִטְנִית. אָמַר לֵיהּ [לו] רַב אַחָא בְּרֵיהּ [בנו] של רַב יוֹסֵף לְרַב חִסְדָּא: האם "פַּת קִטְנִית" תְּנַן [שנינו], שהיא פת פחותה העשויה ממיני קטנית, אוֹ "פַּת וְקִטְנִית" תְּנַן [שנינו]? אָמַר לֵיהּ [לו] בלשון שבועה: הָאֱלֹהִים! צְרִיכָה וי"ו (ב"וקטנית") כִּי מוֹרְדְּיָא דְּלִבְּרוֹת [כמו משוט של ברוש], כלומר, ברור בלי ספק שיש שם וא"ו.
(2) פירוש: עוד שנינו במשנה שאם אָכַל בְּעִיבּוּר הַחוֹדֶשׁ אינו בכלל בן סורר ומורה. ותוהים: לְמֵימְרָא [האם לומר] שבָּשָׂר וְיַיִן מַסְּקוּ [מעלים] לעליית הגג שבה דנים בעיבור החודש? וְהָתַנְיָא [והרי שנינו בברייתא]: אֵין עוֹלִין לָהּ לעליה זו בעת עיבור החודש, אֶלָּא בְּפַת דָּגָן וְקִטְנִית בִּלְבַד! ומשיבים: הָא קָא מַשְׁמַע לָן [דבר זה עצמו השמיע לנו] אַף עַל גַּב [אף על פי] שאֵין עוֹלִין לָהּ לעלייה זו אֶלָּא בְּפַת וְקִטְנִית, וְאִיהוּ אַסֵּיק [והוא העלה] בָּשָׂר וְיַיִן וְאָכַל, כֵּיוָן שבְּמִצְוָה קָא עָסֵיק [הוא עוסק] לָא מִימְשִׁיךְ [אינו נמשך בתאוותו].
(3) "ילקוט שמעוני תהילים רמז תרצ ד"ה מזמור לדוד.
(4) "פירוש: הָנֵי [אותם] דְּבָרִים קְטַנִּים שאמרת, הֵיכִי דָּמֵי [איך הם בדיוק]? אִי [אם] מדובר באופן שרְגִילָה בְּהוּ [בהם] הָא [הרי] היא רְגִילָה בְּהוּ [בהם], והרי הם כשאר צרכיה ההכרחיים שהוא משועבד לתת לה, וְאִי [ואם] לֹא רְגִילָה בְּהוּ [בהם] פַּרְנָס אם כן לָמָּה לָהּ? ומשיבים: לֹא צְרִיכָא [נצרכה] אלא לאופן שהיתה רְגִילָה בדברים קטנים אלה בְּבֵית נָשָׁא [אביה], וְקָא מְגַלְגְּלָא בַּהֲדֵיהּ [והיתה מגלגלת וסובלת עמו] בתנאי החיים שלו, דְּאָמְרָה לֵיהּ [שאומרת לו]: עַד הָאִידָנָא [עכשיו] שלֹא אַדַּרְתָּן [הדרת אותי ממך] גַּלְגֵּילְנָא בַּהֲדָךְ [גלגלתי, סבלתי, איתך] לפי התנאים שלך, הָשְׁתָּא דְּאַדַּרְתָּן [עכשיו שהדרת אותי ממך] לָא מָצֵינָא דְּאִיגַּלְגַּל בַּהֲדָךְ [אינני יכולה עוד להתגלגל איתך] בתנאים שלך, ואני רוצה לחזור למצב שבו הייתי בבית אבי.
(5) בכתובות (קיא ע"א) מוזכר גלגול במובן הפשוט שלו: "א"ר ירמיה בר אבא א"ר יוחנן: כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ולר' אלעזר, צדיקים שבחוץ לארץ אינם חיים? אמר רבי אילעא: ע"י גלגול. מתקיף לה ר' אבא סלא רבא: גלגול לצדיקים צער הוא! אמר אביי: מחילות נעשות להם בקרקע". רש"י: "על ידי גלגול - מתגלגלים העצמות עד א"י וחיין שם". 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר