הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

1. "אמר רב... משום רבי" - פוסק כמותו? 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות פז ע"א

אמר רב נחמן אמר שמואל משום אבא שאול בן אימא מרים: בין דלא שבועה בין דנקי שבועה, בין, דלא נדר ובין דנקי נדר, בין מנכסי ובין מנכסיא אילין - בין הוא ובין יורשיו אין משביעין אותה,
אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים: הבא ליפרע מנכסי יתומים - לא יפרע אלא בשבועה.
ואיכא דאמרי לה מתניתא, אבא שאול בן אימא מרים אמר: בין דלא שבועה בין דנקי שבועה, בין דלא נדר ובין נקי נדר, בין מנכסי ובין מנכסיא אילין - בין הוא ובין יורשיו אין משביעין אותה, אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים: הבא ליפרע מנכסי יתומים - לא יפרע אלא בשבועה.
אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כבן אימא מרים.

.
אין הבדל מבחינת הדין ["הבא ליפרע מנכסי יתמים - לא יפרע אלא בשבועה"] בין שתי הנוסחאות בגמרא [השניה מובאת אחרי ה"איכא דאמרי"]. ההבדל הוא, שלפי הנוסחה הראשונה רב נחמן אמר בשם שמואל שאמר בשם התנא "אבא שאול בן אמא מרים".

1.1
בנוסחה הראשונה מובא הביטוי "אמר רב... אמר רב..." כמקובל במקרה שתלמיד אומר בשם רבו, וכנראה שמצטט אותו.

1.2
אבל שמואל אמר "משום" אבא שאול. האמורא שמואל אומר "משום" תנא [/"אמר רב... משום רבי..."/] כי הוא לא היה ממש תלמידו בחייו, אלא שמע את דעתו מרבותיו שמסרו בשם רבותיהם וכו' - עד התנא אבא שאול [שהיה תלמיד של רבי יוחנן בן זכאי בדור השני של התנאים].

1.3
יוצא אפוא שרב נחמן שמע משמואל באופן ישיר ואישי את מה ששמואל אמר לו שהוא - שמואל - קיבל מרבותיו שקיבלו ושמעו מהתנא אבא שאול!

2.
לפי הנוסחה השניה - ה"איכא דאמרי" - מדובר שדברי אבא שאול מובאים בברייתא שמובאת באופן "סתמי" - "ואיכא דאמרי לה מתניתא" - כלומר, יש אומרים שזוהי ברייתא. אבל כנראה שמדובר בברייתא שלא היתה "רשמית" ומפורסמת. כי אז היה כתוב "תניא" וכדו'.

3.

רש"י מסכת כתובות דף פז עמוד א:

ואיכא דאמרי לה - להא דאבא שאול בן אימא מרים מתניתא [ולא אמרו לה בלשון שמעתא דאמורא כדאמרן דאמר שמואל משום אבא שאול אלא מתניתא] היא ואמר שמואל עלה הלכה כאבא שאול.

רש"י מעיר: שלפי הנוסחה השניה דברי אבא שאול מובאים כ"שמעתא".
כנראה שהוא מתכוון לסוג של "מימרא", דברים שאמר תנא מסויים - אבא שאול - אבל דבריו לא שובצו במקור מקובל כמשנה/ברייתא וכד'.

3.1
ורש"י מוסיף: לפי הנוסחה השניה שמואל הוסיף פסק הלכה, שהלכה כאבא שאול.

3.2
נראה, שלפי רש"י המשפט האחרון בסוגיה "אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כבן אימא מרים" נאמר כסיום לנוסחה של ה"איכא דאמרי", ששמואל פסק כברייתא של אבא שאול כפי שכתבנו בסעיף הקודם - סעיף 3.1.

והביטוי "אמר רב נחמן אמר שמואל" נאמר על קביעת ההלכה ולא על מסירת דברי אבא שאול כבנוסחה הראשונה לעיל.

3.3
כנראה שבנוסחה הראשונה לא נאמר כלל הביטוי "אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כבן אימא מרים"

3.4
לפי כל הנ"ל נוכל להסיק כלל חשוב: אם אמורא אומר דבר בשם אומרו [ובסוגייתנו - לפי הנוסחה הראשונה] משמע שכמותו הוא פוסק.

3.5
אם נאמר - לא כבסעיף 3 - שהמשפט "אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כבן אימא מרים" נאמר גם אחרי [ועל פי] הנוסחה הראשונה הרי שמשתמע להיפך מהמסקנה בסעיף 3.4, כלומר, הכלל הוא שאם אמורא אומר דבר בשם אומרו הרי שאין הכרח שהוא גם פוסק כמותו, ולכן בסוגייתנו רב נחמן היה צריך לציין ששמואל גם פסק כאבא שאול למרות ששמואל עצמו הוא זה שהביא [ציטט] את דברי אבא שאול!

4.
ונראה שכבסעיף 3-3.1 נראה מדברי רש"י במהדורא קמא:

שיטה מקובצת מסכת כתובות דף פז עמוד:
רש"י במהדורא קמא:

אימא מרים כך היתה נקראת אמו של אבא שאול. אלא בשבועה הלכך אפילו כתב לה הכי נפרעין בשבועה.

גירסא "קצת" שונה מגירסתנו בגמרא:

איכא דאמרי לה להא דרב נחמן אמר שמואל מתניתא ואמרי לה להא דאבא שאול בלשון ברייתא
ולא אמר לה אמר רב נחמן אמר שמואל משום אבא שאול דהיינו מימרא

דאע"ג דאבא שאול תנא הוא
דאשכחן תנאי דאמרי מימרא בעלמא ולא נכתבו בברייתא

אבא שאול בן אימא מרים אומר דהיינו לשון ברייתא

ואמר שמואל עלה הלכה כאבא שאול.

כאן הוא מביא את הגירסא כבדפוסים שלנו:

ואיכא ספרים דכתיב בהו ואיכא דאמרי לה מתניתא כלומר איכא דאמרי לה בלשון מתניתא.

אולי ההבדל בין שתי הגירסאות קשור לשני ההסברים שהסברנו בסוגיה לעיל.
 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)