הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תנא קמא"="סתם משנה" והלכה כמותה
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות פו ע"ב
מתני'. המושיב את אשתו חנוונית, או שמינה אפוטרופיא - הרי זה משביעה כל זמן שירצה;
ר' אליעזר אומר: אפילו על פילכה ועל עיסתה.
גמ'. איבעיא להו: ר' אליעזר, על ידי גלגול קאמר או לכתחלה קאמר?
ת"ש, אמרו לו לרבי אליעזר: אין אדם דר עם נחש בכפיפה; אי אמרת בשלמא לכתחלה - שפיר, אלא אי אמרת ע"י גלגול - מאי נפקא לה מינה?
דאמרה ליה: כיון דקדייקת בתראי כולי האי, לא מצינא דאדור בהדך.
ת"ש: הרי שלא פטר את אשתו מן הנדר ומן השבועה, והושיבה חנוונית או שמינה אפוטרופיא - הרי זה משביעה כל זמן שירצה, לא הושיבה חנוונית ולא מינה אפוטרופיא - אינו יכול להשביעה;
רבי אליעזר אומר: אע"פ שלא הושיבה חנוונית ולא מינה אפוטרופיא - הרי זה משביעה כל זמן שירצה, שאין לך אשה שלא נעשית אפוטרופיא שעה אחת בחיי בעלה על פילכה ועל עיסתה,
אמרו לו: אין אדם דר עם נחש בכפיפה; שמע מינה לכתחלה, שמע מינה.
רי"ף מסכת כתובות דף מו עמוד א:
1.
גמ' חזינן לרבוותא דאמרי לית הלכתא כת"ק ולא כרבי אליעזר אלא כר"ש דקתני סיפא [כתובות דף פ"ז ע"ב] ר"ש אומר כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה אינה תובעת כתובתה אין יורשין משביעין אותה
ואמרינן ר"ש אהייא ואסקה רב פפא [כתובות דף פ"ח ע"ב] לאפוקי מדרבי אליעזר ומחלוקתו
למימר דהלכה כרבי שמעון
הוא מביא סברא שיש לפסוק שלא כמשנתנו בכלל, אלא כדעת רבי שמעון שמובאת בגמרא להלן בדף פח.
2.
ואנן סבירא לן דהלכה כתנא קמא דהוא סתם מתניתין
במשנתנו "תנא קמא"="סתם מתניתין" שחולק על רבי אליעזר והכלל הוא ש"הלכה כסתם משנה".
3.
וקיימא לן בכל דוכתא דלא אפסיקא הלכה בהדיא דהלכה כסתם מתניתין
בדרך כלל הלכה כסתם משנה אם אין פסיקה מפורשת אחרת בגמרא.
4.
והכא לא אפסיקא הילכתא בהדיא
דרב פפא לא אתא לאפסוקי הלכתא אלא לפרושי בעלמא הוא דאתא
והכי אמר רב פפא רבי שמעון לאפוקי מדרבי אליעזר ומחלוקתו קאתי
ובנושא שבמשנתנו אין פסיקה מפורשת שלא כתנא קמא, ודברי רב פפא - להלן בדפי הגמרא - כרבי שמעון אינם באים לפסוק כרבי שמעון אלא "רק" להסביר אותו.
4.1
נלמד מהרי"ף, שחכם שמסביר את דברי חכם אחר [תנא או אמורא] לא בהכרח שהוא סובר כמותו ובוודאי שאין הכרח שהוא פוסק כמותו.
5.
ולכן מסקנתו:
ולעולם הלכתא כתנא קמא
6.
הוא מנמק את פסיקתו כתנא קמא בהוכחה נוספת - שלא מסוגייתנו.
ועוד הא קתני לה גבי הילכתא פסיקתא דתנן ואלו נשבעין שלא בטענה השותפין והאריסין והאפוטרופין והאשה הנושאת והנותנת בתוך הבית ובן בית
וקי"ל דהני כולהו הילכתא נינהו ולא מצית למימר דהאי אשה אלמנה היא דאשה סתם קתני בין אלמנה בין א"א (ועוד דלא קתני הכא הנושאת והנותנת בתוך הבית כשתובעת כתובתה)
7.
ועוד דסוגיא דשמעתא כת"ק אזלא
והוא מוסיף נימוק לפסוק כתנא קמא, כי כך משמע מסוגייתנו שהיא מסתמכת על שיטת תנא קמא.
7.1
ובמחילה, קשה מאד, הרי הגמרא דנה דווקא בבירור שיטתו של רבי אליעזר!
8.
מסקנתו הסופית:
הלכך הילכתא כת"ק דאמר המושיב אשתו חנונית או שמינה אפוטרופא ה"ז משביעה כל זמן שירצה:
