הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"איכא דאמרי"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות פו ע"ב
בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום, והלכה והניחתו בצידי רשות הרבים, מהו?
אמר ליה: אינה מגורשת מדרב ושמואל,
דרב ושמואל דאמרי תרוייהו: והוא שצבורין ומונחין ברשות הרבים, וצידי רשות הרבים כרשות הרבים דמו.
אדרבה, מגורשת מדרב נחמן,
דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תהיה קנויה לך עד לאחר שלשים יום - קנה ואפילו עומדת באגם,
מאי לאו היינו אגם והיינו צידי רשות הרבים!
לא, אגם לחוד, וצידי רשות הרבים לחוד.
איכא דאמרי,
אמר ליה: מגורשת מדרב נחמן, וצידי רשות הרבים כאגם דמי.
אדרבה, אינה מגורשת מדרב ושמואל, מאי לאו היינו רשות הרבים והיינו צידי רשות הרבים!
לא, רשות הרבים לחוד, וצידי רשות הרבים לחוד.
מבנה הסוגיה:
עיקר הדיון הוא מה המעמד של "צידי רשות הרבים"
1.
הצגת הבעיה:
בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום, והלכה והניחתו בצידי רשות הרבים, מהו?
2.
תשובת רב חסדא:
אמר ליה: אינה מגורשת מדרב ושמואל,
דרב ושמואל דאמרי תרוייהו: והוא שצבורין ומונחין ברשות הרבים, וצידי רשות הרבים כרשות הרבים דמו.
כלומר, צידי רשות הרבים כרשות הרבים.
3
דחיית ההוכחה:
אדרבה, מגורשת מדרב נחמן,
דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תהיה קנויה לך עד לאחר שלשים יום - קנה ואפילו עומדת באגם,
מאי לאו היינו אגם והיינו צידי רשות הרבים!
ומוכח, שצידי רשות הרבים כאגם ולא כרשות הרבים.
4.
דחיית הדחייה ותירוץ לסעיף 2:
לא, אגם לחוד, וצידי רשות הרבים לחוד.
כלומר, צידי רשות הרבים איננו כאגם אלא כרשות הרבים - וכבסעיף 2 לעיל.
5.
מהלך שונה ["הפוך"] של הסוגיה:
איכא דאמרי,
אמר ליה: מגורשת מדרב נחמן, וצידי רשות הרבים כאגם דמי.
הוכחה כבסעיף 3 לעיל, שצידי רשות הרבים כאגם ולא כרשות הרבים
6.
דחיית ההוכחה וכסעיף 2 לעיל:
אדרבה, אינה מגורשת מדרב ושמואל, מאי לאו היינו רשות הרבים והיינו צידי רשות הרבים!
ומוכח, שצידי רשות הרבים כרשות הרבים
7.
דחיית הדחייה:
לא, רשות הרבים לחוד, וצידי רשות הרבים לחוד.
ומוכח, שצידי רשות הרבים כאגם ולא כרשות הרבים - וכבסעיף 5
8.
רמב"ם הלכות גירושין פרק ט הלכה ג:
הלכה והניחתו בצדי רשות הרבים ונגנב או אבד משם לאחר שלשים יום הרי זו מגורשת הואיל והיה הגט קיים ביום שהיא מתגרשת בו וייחדה אותו במקום שאינו רשות הרבים, שצדי רשות הרבים אינן כרשות הרבים.
הרמב"ם פוסק כבסעיף 7 לעיל.
9.
מגיד משנה הלכות גירושין פרק ט הלכה ג:
ופסק רבינו כלישנא בתרא
הרמב"ם פוסק לפי מסקנת מהלך הגמרא של ה"איכא דאמרי". והוא מדגיש את הביטוי "כלישנא בתרא". נראה לי, שכוונתו היא לכך, שזוהי שיטתו העקרונית של הרמב"ם בדרך כלל לפסוק כ"לישנא בתרא", ו"איכא דאמרי"="לישנא בתרא".
9.1
וכך משמע גם ברא"ש:
רא"ש מסכת כתובות פרק ט סימן טו:
... לא רה"ר לחוד וצידי רה"ר לחוד
וכן הלכתא כלישנא בתרא.
והכי אמרי' לעיל בפ' אלו נערות (כתובות דף לא ב) דאפי' למ"ד דלענין שבת צידי רה"ר כרה"ר דמי מודה הוא דלענין מיקנא קני ביה:
הרא"ש מביא רק את ה"איכא דאמרי" בגמרא כי הוא פוסק כמותה - לפי המסקנה שצידי רשות הרבים אינה כרשות הרבים ולכן פסק כרב נחמן.
10.
ואולי יש עניין מיוחד ב"איכא דאמרי" - כבסוגייתנו - שלא מביא מקור חדש או סברא חדשה אלא משנה "רק" את סדר הבאת הדיוקים מהמקורות המובאים. ואולי לא תקף כאן העיקרון הכללי שפוסקים כ"לישנא בתרא" כבכל שאר הש"ס - לפי השיטה שסוברת שתמיד הלכה כלישנא בתרא. אמנם מלשון הפרשנים לעיל לא משמע כך.
