הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"הלכה כרבי עקיבא מחברו"; "טועה בדבר משנה"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות פד ע"א-ע"ב
מתני'. מי שמת, והניח אשה ובעל חוב ויורשין, והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים,
רבי טרפון אומר: ינתנו לכושל שבהן,
רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.
הניח פירות תלושין מן הקרקע - כל הקודם בהן זכה בהן. זכתה אשה יותר מכתובתה, ובעל חוב יותר על חובו, המותר -
רבי טרפון אומר: ינתנו לכושל שבהן,
רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולם צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.
ציטוט כל הסוגיה - בהמשך:
1.
המחלוקת בין רבי טרפון ורבי עקיבא:
מתני'. מי שמת, והניח אשה ובעל חוב ויורשין, והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים,
רבי טרפון אומר: ינתנו לכושל שבהן,
רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.
הניח פירות תלושין מן הקרקע - כל הקודם בהן זכה בהן. זכתה אשה יותר מכתובתה, ובעל חוב יותר על חובו, המותר -
רבי טרפון אומר: ינתנו לכושל שבהן,
רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולם צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.
...
מאי לכושל?
רבי יוסי ברבי חנינא אומר: לכושל שבראיה,
רבי יוחנן אמר: לכתובת אשה, משום חינא.
כתנאי, ר' בנימין אומר: לכושל שבראיה, והוא כשר; רבי אלעזר אומר: לכתובת אשה, משום חינא.
הניח פירות התלושין. ורבי עקיבא, מאי איריא מותר? כולהו נמי דיורשין הוו! אין הכי נמי,
ואיידי דאמר רבי טרפון מותר, תנא איהו נמי מותר.
...
2.
דיון לגבי פרטי הדין של רבי טרפון:
ולרבי טרפון, דמנחי היכא?
רב ושמואל דאמרי תרוייהו: והוא שצבורין ומונחין ברשות הרבים, אבל בסימטא לא;
ורבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו: אפי' בסימטא.
3.
מכאן הגמרא מתחילה לדון כמי ההלכה במשנתנו - במחלוקת בין רבי טרפון לרבי עקיבא:
כשתפס בעל חוב מטלטלין לאחר מיתת החייב:
דון דייני כר' טרפון,
דיינם מסויימים פסקו כרבי טרפון.
ואהדריה ר"ל לעובדא מינייהו;
ריש לקיש אמר להם שיפסקו כרבי עקיבא.
4.
אמר ליה רבי יוחנן: עשית כשל תורה.
רבי יוחנן חולק על ריש לקיש, והוא סובר שיתכן שהלכה כרבי עקיבא רק לכתחילה אבל אם דיינים פסקו כרבי טרפון הרי שפסק דינם תקף.
5.
הגמרא מנסה להגדיר את יסוד המחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש:
אפשרות א:
לימא בהא קמיפלגי,
דמ"ס: טעה בדבר משנה חוזר,
ומר סבר: טעה בדבר משנה אינו חוזר!
לא, דכ"ע - טעה בדבר משנה חוזר,
וכך להלכה!
בשלב זה המסקנה היא, ש"טעה בדבר משנה חוזר". זאת אומרת, שהכלל שהלכה כרבי עקיבא מחברו מוגדר כ"דבר משנה" - הלכה פסוקה וידועה שאין לסטות ממנה, ודיין שלא פסק כרבי עקיבא נגד רבי טרפון צריך לבטל את דינו.
6.
אפשרות ב להסבר המחלוקת:
והכא בהא קמיפלגי,
מר סבר: הלכה כר"ע מחבירו ולא מרבו,
ומר סבר: הלכה אפי' מרבו.
ריש לקיש סובר שהלכה כרבי עקיבא גם נגד רבו - רבי טרפון, ואילו רבי יוחנן סובר שאין הלכה כרבי עקיבא נגד רבו - רבי טרפון, ולכן הפסק שפסקו הדיינים כרבי טרפון - תקף.
6.1
אפשרות ג להסבר המחלוקת:
ואיבעית אימא: דכ"ע - הלכה כר"ע מחבירו ולא מרבו,
כולם מסכימים שאין הלכה כרבי עקיבא נגד רבו,
וכך להלכה!
6.2
לא נראה שזהו כלל כללי שאין הלכה כתלמיד נגד רבו אצל.
7.
והכא בהא קמיפלגי,
מר סבר: רבי טרפון רבו הוה,
ומ"ס: חבירו הוה.
רבי יוחנן וריש לקיש נחלקו האם רבי טרפון מוגדר כרבו של רבי עקיבא!
8.
אפשרות ד להסבר המחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש:
ואיבעית אימא:
דכולי עלמא - חבירו הוה,
כולם מסכימים שרבי טרפון לא היה רבו של רבי עקיבא [אלא היה חברו], ולכן הלכה כרבי עקיבא נגד רבי טרפון, והדיינים לעיל היו צריכים לבטל את דינם [כדין מי שטעה בדבר משנה]!
8.1
גופי הלכות פרק ה - כללי אות ה' כלל קפט:
"רבי עקיבא ור' טרפון. נראה מדברי הרא"ש ז"ל יבמות [פט"ו סי"א] וכתובות [פ"ט סי"ב] וקידושין [פ"א ס"ל] וז"ל והלכה כרבי עקיבא דרבי טרפון חברו הוה, הרי נראה דפוסק כההוא לישנא דקאמר בכתובות רבי טרפון חברו הוה,
והכריתות חולק [ח"ד שער א ב] וסובר רבי טרפון רבו היה.
יוצא שבעל "הכריתות" לא סובר את מסקנת סוגייתנו - לפי ה"איבעית אימא" האחרון !
8.2
מסקנת סוגייתנו בהסבר המחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש:
והכא בהא קמיפלגי,
מר סבר: הלכה איתמר,
ומר סבר: מטין איתמר.
כלומר, ריש לקיש סובר סובר ש"הלכה איתמר", כלומר, הלכה לגמרי כרבי עקיבא נגד חברו - רבי טרפון - ואפילו "בדיעבד". ולכן ריש לקיש ציווה על הדיינים לחזור בהם.
ורבי יוחנן סובר שהלכה כרבי עקיבא מחברו "רק" לכתחילה, אבל אחרי שהדיינים כבר פסקו כרבי טרפון הם אינם חייבים לחזור בהם כי אינם נחשבים כ"טעו בדבר משנה"
9.
ראה על כל הסוגיה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים" עמוד עו.
יש אומרים ש"דיעבד" לעניין סוגייתנו הוא, שאם אדם שבא לשאול אזי אומרים לו שהלכה כרבי עקיבא.
10.
קצת קשה שהרי נראה שלהלכה נקבע שהלכה כרבי עקיבא מחברו באופן של "הלכה איתמר" - גם בדיעבד, וזה כריש לקיש - ומדוע, הרי הכלל הוא שהלכה כרבי יוחנן נגד ריש לקיש.
10.1
אלא יש לומר שהכלל הנ"ל נכון רק כשהם נחלקו "אליבא דנפשייהו" [=סברת עצמם], אבל יתכן שבסוגייתנו הם נחלקו מבחינה היסטורית עובדתית מה היה תוקף הכלל הקדום של רבותיהם בדבר - "הלכה כרבי עקיבא מחברו"!
11.
הערה: הפוסקים דנים בהרחבה אודות תחולת הכלל של "הטועה בדבר משנה" ומסבירים שגם דברי אמורא ואפילו גם דברי פוסקים מאוחרים יותר כשהם מוכרים וידועים ומתנהגים לפיהם - הם נחשבים כ"דבר משנה"!
