הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תיובתא"-"ותיובתא"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות עג ע"א
תנן: כנסה סתם, ונמצאו עליה נדרים - תצא שלא בכתובה; כתובה הוא דלא בעיא, הא גיטא בעיא,
מאי לאו קידשה על תנאי וכנסה סתם, תיובתא דשמואל!
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף עג עמוד ב
לא, קידשה סתם וכנסה סתם.
הגמרא מקשה על שמואל ממשנתנו ["תנן"], ומסכמת "תיובתא דשמואל". בדרך כלל, המשמעות של ביטוי זה היא של קושיה "סופית" ודחיית דינו של האמורא - שמואל - שעליו נקבע "תיובתא". ואילו כאן הגמרא מיד מיישבת את הקושיה על שמואל. אבל לפי הגירסא "ותיובתא דשמואל" [ראה "הגהות וציונים", ב] יותר מובן, מפני שהביטוי "ותיובתא דשמואל" הוא סוף הקושיה של המקשן עצמו, ולא של "עורך הגמרא".
