הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"רב אשי" או "רב אסי"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות סה ע"א

מאי אוכלת?
רב נחמן אמר: אוכלת ממש,
רב אשי אמר: תשמיש.
תנן: אוכלת עמו לילי שבת; בשלמא למ"ד אכילה, היינו דקתני אוכלת, אלא למאן דאמר תשמיש, מאי אוכלת? לישנא מעליא כדכתיב: +משלי ל'+ אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און.
מיתיבי, רשב"ג אומר: אוכלת בלילי שבת ושבת;
בשלמא למ"ד אכילה, היינו דקתני ושבת,
אלא למאן דאמר תשמיש, תשמיש בשבת מי איכא?
והאמר רב הונא: ישראל קדושים הן, ואין משמשין מטותיהן ביום! האמר רבא: בבית אפל מותר.

מבנה הסוגיה:

1.
הגדרת המקרה במשנה:

מאי אוכלת?

2.
מחלוקת:

רב נחמן אמר: אוכלת ממש,
רב אשי אמר: תשמיש.

הראשונים גורסים "רב אסי" במקום "רב אשי" כדי שיתאים לתקופת רב נחמן.

3.
ונראה להעיר:
יתכן שמדובר ברב אשי הקדמון שגם מתאים בערך לתקופת רב נחמן, כשמדובר ברב נחמן בר יעקב בדור שלפני אביי ורבא.

3.1
ואולי בכלל מדובר ברב נחמן בר יצחק שחי אחרי דורו של רבא ולפני דורו של רב אשי [בימי רבינא], ולכן יתכן שרב אשי מגיב לדברי חכם בדור שלפניו.

4.
הגמרא מקשה ממשנתנו:

תנן: אוכלת עמו לילי שבת; בשלמא למ"ד אכילה, היינו דקתני אוכלת, אלא למאן דאמר תשמיש, מאי אוכלת?

בפשטות משמע כרב נחמן.
אבל קשה, הרי המחלוקת לעיל בין רב נחמן ורב אשי/רב אסי היתה ממש על קטע זה במשנה, אם כן מדוע הגמרא שוב מצטטת את אותו קטע?

4.1
ראה "מתיבתא", הערה טו. אבל דבריו לא ברורים.
כנראה שהגמרא מתכוונת לשאול על רב אשי לא מכח סברא אלא מבחינת הלשון בלבד.

4.2
ועוד אפשר לומר:
אומרים הפרשנים שרב אשי מסכים לרב נחמן שמדובר במשנה באוכלת ממש, אלא שהוא בא להוסיף גם תשמיש.

4.3
והיא מיישבת:

לישנא מעליא כדכתיב: +משלי ל'+ אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און.

כלומר שיש שקוראים לתשמיש: אכילה.
ולפי דברינו בסעיף 4.2 יוצא שלשון "אכילה" במשנה מתייחס גם לאכילה ממש וגם לתשמיש - וזה קצת "דחוק", ואולי מחמת זה אין הלכה כרב אשי/רב אסי.

5.
עוד הוכחה מברייתא לרב נחמן וקושיה על רב אשי/רב אסי:

מיתיבי, רשב"ג אומר: אוכלת בלילי שבת ושבת;
בשלמא למ"ד אכילה, היינו דקתני ושבת,
אלא למאן דאמר תשמיש, תשמיש בשבת מי איכא?

5.1
והוכחה לקושיה מרב הונא:

והאמר רב הונא: ישראל קדושים הן, ואין משמשין מטותיהן ביום!

וקשה, וכי מקשים מאמורא על אמורא [="גברא אגברא קרמית"?] אלא, כנראה שהסברו של רב הונא היה ידוע כבר לרב נחמן ולרב אשי/רב אסי, והם קיבלו זאת, ולכן הגמרא משלבת את דברי רב הונא בקושיה מהברייתא.

5.2
והגמרא מיישבת את דברי רב אשי/רב אסי על פי דברי רבא:

האמר רבא: בבית אפל מותר.

5.3
גם כאן נראה שהתרוץ לשיטת רב אשי/רב אסי נראה דחוק.

6.
לאור כל הנ"ל נראה שיש לפסוק כרב נחמן.

6.1
ואמנם כך פוסק הרא"ש:
רא"ש מסכת כתובות פרק ה סימן לח:

מאי אוכלת רב נחמן אמר אוכלת ממש ורב אסי אמר תשמיש כדכתיב אכלה ומחתה פיה
והלכתא כרב נחמן בדיני:

הרא"ש קובע הלכה כרב נחמן בגלל הכלל של "הלכה כרב נחמן בדיני". נראה שהרא"ש כולל את חיוב "אוכלת עימו" בדיני ממונות ולא בדיני אישות.

הערה: הרא"ש משתמש בביטוי "והלכתא" ולא בביטוי "והלכה". אבל אין לזה משמעות כמו שבגמרא כן יש משמעות בין "והלכתא" - הכרעה בדרך כלל של סבוראים, לבין "והלכה" - הכרעה של אמוראים.

6.2
גם משמע מהרא"ש, שהכלל ש"הלכה כרב נחמן בדיני" הוא כלל מוחלט, ולא תלוי מיהו החכם שחולק על רב נחמן.

6.3
גם ברור מהרא"ש שמדובר ברב נחמן בר יעקב, שעליו נאמר הכלל הנ"ל.

7.
וכרא"ש גם פסק הרמב"ם - לפי דברי פרשניו.

8.
ונראה אולי לחדש ["חידוש"]: בסוגייתנו כן מדובר ברב אשי [בדורו של רבינא] והוא בא לחלוק על רב נחמן - אפילו אם מדובר ברב נחמן בר יעקב שחי הרבה לפניו, ולא ברב נחמן בר יצחק שחי בדור אחד לפניו - כי הוא בא להוסיף תקנה חדשה, שמלבד אכילה ממש מדובר גם בתשמיש.
והדיון בגמרא נערך אחרי דורו של רב אשי "עורך הגמרא", ולא נפסק כרב אשי בגלל שהתרוצים לשיטתו הם בגדר של "דחוק".

8.1
יש לשאול שאלה כללית לגבי תיקון גירסא: האם הראשונים שקבעו את הגירסא של "רב אסי" במקום "רב אשי" עשו זאת מכח סברא, או שבאמת לא היתה אף פעם גירסא של "רב אשי". ובזה תלוי דיוננו לעיל.
 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)