הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי יוחנן נגד רב - תמיד?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות סב ע"א

התלמידים יוצאין לתלמוד וכו'. ברשות כמה? כמה דבעי.
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סב עמוד א
אורחא דמילתא כמה?
אמר רב: חדש כאן וחדש בבית, שנאמר: +דברי הימים א' כ"ז+ לכל דבר המחלקות הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה;
ור' יוחנן אמר: חדש כאן ושנים בביתו, שנאמר: +מלכים א' ה'+ חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו.
ורב נמי מ"ט לא אמר מההיא? שאני בנין בית המקדש, דאפשר ע"י אחרים.
ור' יוחנן מ"ט לא אמר מההיא? שאני התם, דאית ליה הרווחה.

1.
מחלוקת בין רב ורבי יוחנן במקרה שהאשה נותנת רשות לבעלה לנסוע לעיר אחרת ללמוד תורה, כמה זמן ראוי שיהיה בביתו בין תקופת לימוד אחת לשניה.

2.
רבי יוחנן "מחמיר" [מבחינת ראייתו של הבעל שרוצה ללמוד תורה] - שיהיה חודשיים בביתו, ורב "מיקל" - שיהיה "רק" חודש אחד בביתו.

3.
רא"ש מסכת כתובות פרק ה סימן כט:

וכתב ה"ר מאיר הלוי ז"ל דמסתברא כרבי יוחנן דגמר מבנין בית המקדש

לפי הרמ"ה, נראה שהלכה כרבי יוחנן כי טעמו נלמד מהאמור לגבי בית המקדש!

4.
הרא"ש חולק עליו:

ולי נראה כיון דלית כאן אלא אורחא דמילתא והיא קא יהבי רשות עבדינן להקל כרב.

מכיון שמחלוקת רב ורבי יוחנן היא על "אורחא דמילתא", כלומר, אין כאן ממש שאלה של עיקר הדין, אלא השאלה היא עניין של "התנהגות", הרי שבמחלוקת מסוג זה צריך לפסוק לקולא - וממילא כ"רב".

5.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד סב, שמביא קושיה, שהרי הכלל הוא שבמחלוקת בין רב ורבי יוחנן - הלכה כרבי יוחנן, ומדוע הרמ"ה חיפש נימוק אחר לפסוק כרבי יוחנן, ומדוע הרא"ש פסק כ"רב"!

5.1
אלא כנראה בגלל ההסבר של הרא"ש לעיל בסעיף 4 - בסוג כזה של דינים מסוג "מנהג" לא תקף הכלל שהלכה כרבי יוחנן נגד "רב".