סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אביי אמר: אפילו קרא וחבושא – חבוש מאורך

 

"לא תאכל עמו דברים הרעים. מאי נינהו? א"ר כהנא: כגון כשות וחזיז, ודגים קטנים ואדמה. אביי אמר: אפילו קרא וחבושא. רב פפא אמר: אפילו קרא וכופרא. רב אשי אמר: אפילו כמכא והרסנא. מינייהו פסקי חלבא, מינייהו עכרי חלבא" (כתובות, ס ע"ב).

פירוש: לֹא תּאכַל עִמּוֹ דְּבָרִים הָרָעִים. ושואלים: מַאי נִינְהוּ [מה הם] הדברים הרעים לחלב? אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּגוֹן כְּשׁוּת וְחָזִיז (נבטי תבואה) וְדָגִים קְטַנִּים, וַאֲדָמָה. אַבַּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ קָרָא וְחַבּוּשָׁא [דלעת וחבוש]. רַב פַּפָּא אָמַר: אֲפִילּוּ קָרָא וְכוּפְרָא [דלעת וענפי דקל]. רַב אַשִׁי אָמַר: אֲפִילּוּ כַּמְכָּא וְהַרְסְנָא [כותח ודגים קטנים], כי מכל אלה מִינַּיְיהוּ פָּסְקֵי חַלְבָּא, מִינַּיְיהוּ עָכְרִי חַלְבָּא [מהם המפסיקים את החלב, מהם העוכרים את החלב] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי: חבוש מאורך      שם באנגלית: Quince      שם מדעי: Cydonia oblonga

שם נרדף במקורות: פריש, חבושא, חובשין, עובשין, אספרגל      שמות בשפות אחרות:  ערבית - ספרג'ל


הנושא המרכזי: תכונותיו הרפואיות של החבוש 


אביי כולל את הדלעת והחבוש בין המאכלים הנחשבים למזיקים למניקה. מדברי הגמרא לא ברור האם החבוש נכלל בין המינים המפסיקים את הפרשת החלב או פוגעים באיכותו ("עכרי חלבא"). בשורות הבאות אנסה להעלות השערות לגבי השפעתו של החבוש על החלב תוך כדי מודעות למגבלות הקיימות בהשוואה בין הידוע לנו היום לבין האמור בגמרא. ככלל החבוש נחשב לפרי בעל יתרונות בריאותיים רבים אך הוא ידוע כגורם לעצירות. על תכונה זו עמד כבר הרמב"ם (הלכות דעות, פ"ד הל' ו'): "דברים המשלשלין את בני מעים כגון ענבים ותאנים ותותים ואגסים ואבטיחים ומיני הקשואים ומיני מלפפונות אוכל אותם האדם בתחלה קודם אכילה, ולא יערבם עם המזון, אלא שוהה מעט עד שיצאו מבטן העליון ואוכל מזונו, ודברים שמאמצין את בני מעים כגון רמונים ופרישים ותפוחים וקרוסטומולין אוכל אותן תיכף למזונו, ולא ירבה לאכול מהן". לא הצלחתי למצוא קשר ישיר בין עצירות ליכולת הנקה אך ייתכן שעקה מכל סוג שהוא פוגעת במנגנון יצירת החלב.

הסבר אחר לדברי אביי על ההשפעה השלילית של החבוש במניקות מופיע במחקר(1) שסקר את תכונותיו הרפואיות של החבוש. במחקר זה דווח שהוא עלול להיות מסוכן כאשר הזרעים נאכלים בכמות גדולה. זרעי החבוש כמו גם מינים אחרים במשפחת הוורדניים מכילים ניטרילים שבהשפעת האנזימים והחומצות בקיבה עוברים הידרוליזה והתוצר המתקבל הוא מימן ציאנדי. המימן הציאנדי הוא גז נדיף ורעיל מאד וריכוז של 300 יחידות למליון יחידות אוויר מספיק כדי להרוג אדם מבוגר תוך דקות. מסיבה זו הזרעים עלולים להיות רעילים בעקבות צריכה מוגזמת. כמה מחקרים בפירות החבוש מצביעים גם על נוכחות של גליקוזידים ציאנוגניים  כמו אמיגדלין ופרונאזין. אמנם זרעי החבוש היו בשימוש תזונתי אך כנראה רק למטרות רפואיות ובכמויות קטנות. ניתן לשער שגם אם הזרעים אינם מסוכנים לאדם בוגר, בצריכה סבירה, רעילותם עלולה להזיק לתינוק יונק.
 

היתרונות הבריאותיים של החבוש

החבוש הוא פרי דל קלוריות (100 גרם פרי מכילים 57 קלוריות) ועשיר בסיבים תזונתיים ולכן מתאים לתוכניות הרזייה. הוא מכיל ריכוז גבוה של נוגדי חימצון, כמו למשל ויטמין C, המסייעים להתגונן מפני רדיקלים חופשיים המעלים את הסיכון למחלות ממאירות. בפרי הבשל יש כמויות גדולות של ויטמין C (100 גרם פרי מספקים 15 מ"ג ויטמין או 25% מהתצרוכת היומית). הויטמין מחזק את מערכת החיסון, מקטין את הסכנה לחלות במחלות ויראליות ודלקות, מפחית את הסכנה של מחלות לב ומשפר את כושר הראיה. החבוש הוא מקור טוב למינרלים כמו למשל נחושת (130 מיקרו-גרם או 14% מהתצרוכת היומית לכל 100 גרם), ברזל זרחן ומגנזיום. ועוד.

נמצא שצריכת חבוש מקלה על הסובלים מכיב קיבה. למיץ חבוש השפעה מרעננת ומחטאת והוא יעיל לטיפול באנמיה. אכילת חבוש מפחיתה את רמת הכולסטרול מסוג LDL. ציפת חבוש מבושלת או אפויה משמשת כתרופה נגד הקאות. הגרגירים של הציפה מורכבים בעיקר מטאנינים ובעיקר catechin ו - epicatechin הקושרים רעלנים וחומרים גורמי סרטן במעי הישר ומגינים על רירית המעי מפני מחלות מעי דלקתיות וסרטן.  
 

ראו סקירה כללית ומעודכנת של החבוש במקורות במאמר "אייתי חבושי שדינהו בארבילא". לקריאה הקש כאן.   

 

   
תמונה 1. עץ חבוש נושא פירות        באדיבות משפחת סמואל   תמונה 2. חבוש  מאורך - פריחה      צילם:  Manfred Heyde

 

 

   
תמונה 3. חבוש מאורך   תמונה 4. חבוש עטוף ב"פלומה"

    
 


(1)  Sabir S., 'Pharmacognostic and clinical aspects of Cydonia oblonga: A review', 2015, Asian Pac J. Trop Dis, 5(11): 850-855.

 

 

רשימת מקורות:

ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תש"ס (עמ' 239-240).
י. פליקס, עצי פרי למיניהם – צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 219-222).

D. Zohary and M. Hopf, Domestication of Plants in the Old World, third edition (Oxford: University Press, 2000), pp. 183

לעיון נוסף:

ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 126-129).
 

 
 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר