טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

ארכביה אתרי רכשי – סוס

"... ורב לא אזיל בתר אומדנא? והא איתמר: מתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין, בבי רב משמיה דרב אמרי: ארכביה אתרי רכשי, ושמואל אמר: לא ידענא מאי אידון בה; בבי רב משמיה דרב אמרי ארכביה אתרי רכשי, הרי היא כמתנת בריא והרי היא כמתנת שכיב מרע וכו'" (כתובות, נה ע"ב).

פירוש: וְכי רַב לֹא אָזֵיל [הולך] בָּתַר אוּמְדָּנָא [אחר אומדן]? וְהָא אִיתְּמַר [והרי נאמר] שנחלקו בשאלה של מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע (גוסס), שֶׁהיה כָּתוּב בָּהּ גם שעשו על כך קִנְיָן. בְּבֵי [בבית] רַב מִשְּׁמֵיהּ [משמו] של רַב אָמְרִי [היו אומרים]: אַרְכְּבֵיהּ אַתְּרֵי רִכְשֵׁי [הרכיב אותו על שני סוסים], כלומר, עשה במתנה זו שני סוגים של חיזוק. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לָא יָדַעְנָא מַאי אֵידוּן [אין אני יודע מה לדון] בָּהּ, בצוואה כזו. ומסבירים: בְּבֵי [בבית] רַב מִשְּׁמֵיהּ [משמו] של רַב אָמְרִי [היו אומרים]: אַרְכְּבֵיהּ אַתְּרֵי רִכְשֵׁי [הרכיב אותו על שני סוסים], ולאיזה ענין: הֲרֵי הִיא לצד מסויים כְּמַתְּנַת בָּרִיא, כיון שעשה קנין כבריא, וַהֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע, שכן נתן אותה סמוך למיתתו. ושניהם לחיזוק; הֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת בָּרִיא, שאִם עָמַד והבריא אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, ככל מתנה שנותן בריא, שהרי עשה על כך קנין. והֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע, שֶׁאִם אָמַר "הַלְוָאָתִי שהלויתי לפלוני, הריהי נתונה לִפְלוֹנִי במתנה" הרי הַלְוָאָתוֹ לִפְלוֹנִי. אף שכרגיל אין הלוואה עוברת מאדם אחד לחבירו בלא מעשה של העברת השטרות, ואולם כיון שהיא מתנת שכיב מרע מועילה גם מתנה זו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: סוס    שם באנגלית: Horse    שם מדעי: Equus caballus
  
שם נרדף במקורות: פרש, רמך, אביר, ענמלך      


נושא מרכזי:  מהם רכשי?

לריכוז נושאים וקישוריות על הסוס הקש/י כאן.

 
את הרכש אנו פוגשים בכמה פסוקי מקרא בהקשר המעיד על כך שמדובר בבהמה המשמשת לתחבורה אך זהותה די עמומה. רש"י בסוגייתנו לא מפזר את הערפל ומפרש: "... אמר רב ארכביה אתרי רכשי כמו רוכבי הרכש (אסתר ח) כלומר נתן בה שתי כחות וכו'". ההשוואה שעורך רש"י עם הפסוק במגילת אסתר (ח י') מוביל אותנו לפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שם מפורש שהרכש הוא סוס: "רוכבי הרכש. כענין שנאמר רתום המרכבה לרכש (מיכה א, יג), הם הסוסים". הערוך (ערך "רכש") כתב על הביטוי המופיע בסוגייתנו ("אתרי רכשי"): "... פירוש על שני סוסים הרכיבוהו כלומר ב' כוחות וכו'". באופן זה פירשו המפרשים בני דורנו ("התלמוד המבואר" ו"מהדורת שוטנשטיין").

ייתכן שמאזכורים נוספים נוכל לשאוב מעט מידע על הרכש. במלכים א' (ה ח') נאמר: "וְהַשְּׂעֹרִים וְהַתֶּבֶן לַסּוּסִים וְלָרָכֶשׁ יָבִאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אִישׁ כְּמִשְׁפָּטוֹ". מפרש הרד"ק: "ולרכש - מין בהמה וי"א שהם פרדים בני הסוסיות כמו רוכבי הרכש". ייתכן והפירוש השני נובע מתוך כפילות המילים "לסוסים ולרכש" המעיד על כך שמדובר במינים שונים. ייתכן וזו כוונת המלבי"ם (מיכה, א י"ג) "... ורכש. בהמה קלת ההליכה ואינו סוס, והתבן לסוסים ולרכש וכו'". גם מ"מצודת ציון" (מלכים, שם) ניתן להסיק שהרכש הוא מין שונה: "ולרכש - שם מין בהמה ממהרת לרוץ וכן רוכבי הרכש". הרלב"ג (מלכים א' ה ו') מפרש באופן שונה: "... ולפי שאמר אחר זה לסוסים ולרכש, ידענו כי הרכש הוא מין אחד ממיני הסוסים, ואחשוב שהם היותר קלי המרוץ והם אשר ירכבו בהם במלחמה וכו'". לדעתו דווקא הסמיכות בין הסוסים והרכש מעידה על כך שהוא טיפוס מסוים של סוס.

במיכה (א י"ג) אנו קוראים: "רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ יוֹשֶׁבֶת לָכִישׁ רֵאשִׁית חַטָּאת הִיא לְבַת צִיּוֹן כִּי בָךְ נִמְצְאוּ פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל". מפרש רש"י: "רתום המרכבה לרכש - אסרו המרכבה לרכש שהוא קל לרוץ ותברחו ואמר דונש שהוא ל' ערבי". העובדה שהרכש נרתם למרכבה מצביעה על האפשרות שהכוונה אמנם לסוס אך כאשר הוא רתום למרכבה שמו משתנה. פרש רוכב על סוס ואילו את המרכבות מושכים בעזרת רכש. כך פירש רש"ר הירש (בראשית, י"ב ה'): "רכושם משורש "רכש", ומכאן: "רכש", "רתם המרכבה לרכש" (מיכה א, יג). נראה, ש"רכש" הוא הסוס המושך עגלה; ואילו "סוס" מציין את כלל מין הסוס; והוא מציין בפרט - בייחוד כשהוא נזכר בצד "רכש" - את הסוס למרכב. מ. דור הציע שרכש הוא צמד סוסים ולדעתו זה פירוש השם בארמית ובמצרית (ראו בתמונה).

מפרשים אחרים הסיקו מהפסוק במלכים שהרכש איננו סוס אלא מין אחר אולי פרד שנחשב אף הוא לבהמת רכיבה ומשא יוקרתית (ראו במאמר "מכר את הקרון לא מכר את הפרדות"). מפרש הרד"ק: "ולרכש - מין בהמה וי"א שהם פרדים בני הסוסיות כמו רוכבי הרכש". ייתכן וזו כוונת המלבי"ם (מיכה, א י"ג) "... ורכש. בהמה קלת ההליכה ואינו סוס, והתבן לסוסים ולרכש וכו'". גם מ"מצודת ציון" (מלכים, שם) ניתן להסיק שהרכש הוא מין שונה: "ולרכש - שם מין בהמה ממהרת לרוץ וכן רוכבי הרכש". ח. י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "רכש") לא הכריע בין הפירושים וכתב: "... רכש מין סוס או פרד מהיר המרוצה וכו'".

מסוגיה מקבילה בירושלמי (קידושין, פ"א הלכה ד') נוכל להסיק שהכוונה לסוסים אלא שהמאפיין הקשור לביטוי "ארכביה אתרי ריכשי" איננו מהירותם:

"כתב מתנה בלשון קניין. אמר ליה ארכביה אתרי ריכשי. אמרה רבי בא: ולא קיבלה שמואל. מהו ארכביה על תרי ריכשי? ברקי. סברין מימר מייתי תרין סוסוון שטיי ומרכבין ליה על תריהון, וההוא אזיל בדא וההין אזל בדא, לא אשכח גבי כלום. אמר רבי יוסי ממלחייא: ייפה כוחו בשני דברים, שיש שיעבוד למכירה ואין שיעבוד למתנה, שהמוכר לא מכר את הכל והנותן מתנה נתן את הכל וכו'".

מפרש קרבן העדה: "סברין מימר. סברוהו למימר הא דאר"ח ארכביה אתרי ריכשי היינו כאלו הביא שני סוסים שוטים שאינן יכולין לילך בשוה והוא רוכב באמצען, וזה מושך לכאן וזה לכאן ולא הועיל כלום שאינו יכול לזוז ממקומו, כן הדבר הזה שמתנתו לאו מתנה עד שיכתוב שטרא והשטר לאו כלום שהרי לא מכר לו כלום". ב"פני משה" אנו מוצאים הד לפסוק "רתום המרכבה לרכש": "סברין. בני הישיבה מימר דלהרע כחו אמר הכי כמו המביא שני סוסים שוטים ופראים וקושרן לשניהן במרכבה זה מושך לכאן וזה לכאן ונמצא הוא על מקומו ולא הועיל כלום וכו'". על פי גרסת ירושלמי אחרת (בבא בתרא, פ"ח הלכה ד') מדובר בסוסים לבנים: "א"ל ארכביה אתרי ריכשי ברקי. א"ר חזקיה לא אמרין אלא מייתו תרין סוסיין חיוורין ומרכיבין על תריהון, ודין אזלא בדא ודין אזלא בדא ומשתכח לא צייד כלום". מפרש "פני משה": "ארכביה אתרי ריכשי ברקי. ופירש רב חזקיה דלא אמר לן רב הונא זה אלא לפרש דעתו דס"ל להורע כחו נתכוין וכמו המביא שני סוסים לבנים והן פראים ומשתגעים וקושרן לשניהן במרכבה זה מושך לכאן וזה מושך לכאן".

בירושלמי אנו מוצאים שרכשי הם ברקי והשאלה העולה היא מהו "ברקי". מהמשך דברי הירושלמי אנו לומדים שהכוונה לסוסים שוטים או חיוורים אך ח.י. קאהוט הציע ש"ברקי" הם פרדים כפירושו של הרד"ק במלכים. הוא גם מציין את הסיבה שבגללה בניגוד לירושלמי הבבלי לא פירש את המילה "רכשי". לדעתו בבבל שם זה היה מוכר היטב ולא היה צורך לתרגמו. בגמרא בסנהדרין (צח ע"א) מסופר: "אמר ליה שבור מלכא לשמואל: אמריתו, משיח על חמרא אתי, אישדר ליה סוסיא ברקא דאית לי! אמר ליה: מי אית לך בר חיור גווני?". מפרש רש"י: "סוסי ברקא - סוס מסורק ומכוון ונאה שיש לי, דגנאי הוא שיבא על חמור, מלגלג היה, לישנא אחרינא: סוסיא בדקא סוס בדוק לרוץ. בר חיור גווני - כלום יש לך סוס בר מאה גוונין - שחמור שלו כן הוא, במלתא בעלמא דחייה. חיור - מאה בלשון פרסי". פירוש אחר מובא ביד רמ"ה:

אמר ליה שבור מלכא לשמואל אמריתו משיח אחמארא קאתי ויש לומר שלפיכך הוא שוהה לבוא, אשדר ליה אנא סוסיא ברקא דאית לי סוס רץ כברק שיש לי אולי יבא מהר. אמר ליה: מי אית לך בר חזור גוונין כלומר יש לך סוס בן מאה גוונין שחמורו כן הוא. יש אומרים שחזור בלשון פרסי מאה".

פירוש תמוה מצאתי ב"ערוך השלם" (ערך "ברקא") שם מזהה ח. י. קאהוט את "ברקי" עם "אל-בורק", סוסו של מוחמד שהיה חציו סוס וחציו חמור כלומר פרד. לאור זאת הוא מסביר את הצעתו של שבור מלכא לשמואל שמשמעותה החלפת חמורו של משיח ב"סוסיא ברקא" כלומר בפרד שחציו חמור וחציו סוס "וקל המרוץ הוא". הצעה מעניינת קבלתי מאלישבע דיין והיא שהרכש הוא חמור וזאת מתוך ההקבלה ביניהם בגמרא בפסחים (ג ע"ב): "יוחנן חקוקאה נפק לקרייתא, כי אתא אמרו ליה: חיטין נעשו יפות? אמר להם: שעורים נעשו יפות. אמרו ליה: צא ובשר לסוסים ולחמורים! דכתיב השערים והתבן לסוסים ולרכש". 

הצעה מעניינת קבלתי מאלישבע דיין והיא שהרכש הוא חמור וזאת מתוך ההקבלה ביניהם בגמרא בפסחים (ג ע"ב): "יוחנן חקוקאה נפק לקרייתא, כי אתא אמרו ליה: חיטין נעשו יפות? אמר להם: שעורים נעשו יפות. אמרו ליה: צא ובשר לסוסים ולחמורים! דכתיב השערים והתבן לסוסים ולרכש". 


 

דגם מרכבה עשוי זהב שנמצא במטמון אוקסוס מהתקופה האחמנית.             צילם: Ealdgyth

 

מקור עיקרי:

 מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 52-53. 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]

ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.