הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
סדר הדורות - רבי אלעזר ורב חסדא
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות נג ע"א
יתיב רבין בר חנינא קמיה דרב חסדא, ויתיב וקאמר משמיה דרבי אלעזר: מוחלת כתובתה לבעלה - אין לה מזונות.
אמר ליה: אי לאו דקאמרת לי משמיה דגברא רבא, הוה אמינא לך: +משלי י"ז+ משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו.
1.
יתיב רבין בר חנינא קמיה דרב חסדא, ויתיב וקאמר משמיה דרבי אלעזר: מוחלת כתובתה לבעלה - אין לה מזונות.
בסוגיה זו מדובר על מזונות האלמנה עצמה [מחלוקת אם מדובר אפילו בחיי בעלה או רק לאחר מותו] אם היא מחלה לבעלה על חובתיו בכתובה.
2.
רב חסדא עונה:
אמר ליה: אי לאו דקאמרת לי משמיה דגברא רבא, הוה אמינא לך: +משלי י"ז+ משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו.
נראה שרב חסדא חולק על על רבין בר חנינא אלא שלא אומר זאת במפורש מפני כבודו של "רבי אלעזר" שהוא "גברא רבא" ["גברא רבה"].
3.
רמב"ם הלכות אישות פרק יז הלכה יט:
...אבל המוחלת כתובתה לבעלה איבדה כל תנאי כתובתה * ואפילו מזונות אין לה עליו ...
משמע שפוסק כ"רבין בר חנינא... משמיה דרבי אלעזר"
כנראה שהוא סובר שרב חסדא קיבל עליו את סמכות פסיקתו של "רבי אלעזר".
4.
מגיד משנה הלכות אישות פרק יז הלכה יט:
[יט] ... עוד שם יתיב רבין וכו' משמיה דרבי אלעזר מוחלת כתובתה לבעלה אין לה מזונות
א"ל [רב חסדא] אי לאו דקאמרת לה משמיה דגברא רבא ה"א לך משיב רעה תחת טובה וכו' ע"כ בגמרא.
ויש מי שפסק כרב חסדא ומוחלת כתובתה לבעלה יש לה מזונות
הוא לא מסביר את נימוקו של מי שפוסק כרב חסדא.
4.1
אבל רבינו ז"ל סבור דהלכה כר"א דהא רב חסדא גופיה לא אמרה בדוקא אלא באי לאו ובדרך דחייה
הרמב"ם פוסק כרבי אלעזר גם כי רב חסדא לא ממש חולק עליו - כבסעיף 3 לעיל.
4.2
ועוד דאפי' פליגי בהדיא דילמא הלכה כר"א לגבי דרב חסדא
גם אם רב חסדא חולק ממש על רבי אלעזר כנראה שכלל הפסיקה [באופן עקרוני וכללי] הוא, שהלכה כרב חסדא נגד רבי אלעזר.
5.
ופירש רבינו שכל תנאי כתובה כדין כתובת בנין דיכרין ודבר ברור הוא במוכרת שאם בניה הזכרים יורשים כתובתה אחר שמכרה כ"ש שיש לה שאר תנאי כתובה חוץ מן המזונות אחר שנתארמלה כמו שיתבאר בפרק י"ח ובמוחלת כיון שאפילו מזונות שהיא יש לה עליו בחייו אבדה כ"ש שאר תנאי כתובה שהרי המזונות הם מן התורה כנזכר פרק י"ב כ"ש תנאי כתובה שהן מדבריהם.
זה נראה לדעת רבינו שפי' אין לה מזונות עליו
אבל רש"י ז"ל פירש אין לה מזונות באלמנותה דתנאי כתובה ככתובה עכ"ל...
6.
כל רבי אלעזר "סתם" במשנה הוא רבי אלעזר בן שמוע, וכל ר' אלעזר "סתם" בגמרא הוא ר' אלעזר בן פדת, תלמידו של ר' יוחנן [רש"י יבמות עב עמוד ב ד"ה ראיתי..."]. ר' אלעזר כשהיה בבבל שימש את רב ושמואל [חולין דף קיא עמוד ב].
במי מדובר בסוגייתנו?
6.1
תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבין בר חיננא:
אמורא בבלי בדור השלישי. תלמידו של רב חסדא (כתובות דף נ"ג ע"א). אמר משם רבי אלעזר (שם). אמר לרבי זירא: "הכי אמר עולא" (חולין דף קכ"ב ע"א). הגיע לזקנה מופלגת, שכן רב אשי קיבל ממנו (פסחים דף ק"ט ע"ב). פעם התדיינו הוא ואחיו רב דימי בר חיננא לפני רבא (ב"ב דף י"ג ע"ב).
זאת אומרת שרבין בר חיננא היה תלמידו של רב חסדא.
6.2
רב חסדא היה כנראה בדורו של רבי אלעזר [האמורא]
6.3
לפי כל הנ"ל:
מדוע תלמידו של רב חסדא - "רבין בר חיננא" - אמר "משמיה" של רבי אלעזר, ומודע הוא לא אמר באופן ישיר "אמר רבין בר חיננא אמר רבי אלעזר" [אלא אם נאמר שלמרות שהכירו לא שמע ממנו באופן ישיר]?
6.4
ואולי יש לומר שמדובר ברבי אלעזר התנא, ולכן מתאים ש"רבין בר חיננא" אמר "משמיה דרבי אלעזר".
6.5
ואולי בזה תלוי כמי פוסקים [ראה לעיל בסעיף 4]:
אם מדובר ברבי אלעזר האמורא הרי יתכן שאין לפסוק כרב חסדא כי אולי היה תלמידו של רבי אלעזר
ואם מדובר ברבי אלעזר התנא הרי שאמורא רשאי לפסוק בניגוד לתנא, כשדברי התנא לא מובאים במשנה/ברייתא.
6.6
ואולי ממש להיפך:
אם מדובר ברבי אלעזר התנא אין רב חסדא חולק עליו [והוא "גברא רבא"], אבל אם מדובר ברבי אלעזר האמורא הרי שרב חסדא רשאי לחלוק עליו, והלכה כמותו לפי הכלל "הלכה כבתראי" [רק אם נאמר שכלל זה תקף גם בדורות שלפני אביי ורבא].
6.7
אמנם מתאים יותר לומר שמדובר באמורא "רבי אלעזר" מפני שלא מצינו בש"ס שאמורא מסויים מכנה תנא מסויים בביטוי "גברא רבא" [או "גברא רבה"] אלא רק ביחס לאמוראים שונים!
7.
הערה כללית:
הביטוי: "יתיב רבין בר חנינא קמיה דרב חסדא, ויתיב וקאמר משמיה דרבי אלעזר" מלמד שרבין בר חנינא היה תלמידו של רב חסדא. אולם, בספר "רבינא וחכמי דורו" טוען, שפעמים רבות אין הכרח לכך, שם, עמוד 185, ובהערה 10.
וצריך לומר, שבסוגייתנו ברור שכך - שרבין בר חנינא - היה תלמידו של רב חסדא בגלל ההמשך, שרב חסדא אמר לו: "אמר ליה: אי לאו דקאמרת לי משמיה דגברא רבא, הוה אמינא לך..."
