הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

שינוי לשון המשנה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות מח ע"ב

מתני'. לעולם היא ברשות האב - עד שתכנס
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף מח עמוד ב
לרשות הבעל לנשואין.
מסר האב לשלוחי הבעל - הרי היא ברשות הבעל.
הלך האב עם שלוחי הבעל, או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל - הרי היא ברשות האב.
מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל - הרי היא ברשות הבעל.
גמ'...
מסר האב לשלוחי הבעל - הרי היא ברשות הבעל וכו'.
אמר רב: מסירתה לכל, חוץ מתרומה;
ורב אסי אמר: אף לתרומה.
איתיביה רב הונא לרב אסי, ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי: לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה!
אמר להו רב: לאו אמינא לכו לא תיזלו בתר איפכא? יכול לשנויי לכו: מסירתה זו היא כניסתה לחופה.

1.
האמוראים מקשים על רב אסי בניסוח "איתיביה" ומצטטים את משנתנו. אבל, במשנה כתוב "עד שתיכנס לרשות הבעל לנשואין" ובציטוט מובא בגמרא "עד שתכנס לחופה".

2.
שיטה מקובצת מסכת כתובות דף מח עמוד ב:

איתיביה רב הונא ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה. ה"ג בקצת ספרים
ובקצת ספרים גרסי עד שתכנס לרשות הבעל לנשואין

אפשר דמאן דמותיב שינה לשון המשנה ופירשה דהיינו הכנסת חופה כדי לאותובי מינה.
רמב"ן

המקשן - "רב הונא" או "חייא בר רב" - שינה את לשון המשנה לפי הבנתו כדי שהקושיה תהיה ברורה!

2.1

וכן כתב הרמב"ן ז"ל בחידושיו פרק הפקדון וז"ל דרך בעלי התלמוד להביא משניות בחסר ויתר לפי הצורך וכ"ש בברייתות ע"כ.

זה לא חריג ש"בעלי התלמוד" [= "סתמא דגמרא", או "עורך הסוגיה", או אפילו אמוראים עצמם] מצטטים משניות לא באופן מדוייק במטרה של "לפי הצורך"! ["מטרה מתודית"] - כמו בסעיף 2.

2.2
והוא מדגיש שכך בוודאי לגבי ברייתות. וזה קצת קשה, שהרי לא ניתן לזהות ציטוט של ברייתא אם היא הברייתא המקורית, או שהמצטט משנה ברייתא מקורית [כי אין קובץ ברייתות "רשמי"].

2.3

והתוס' כתבו במסכת בכורות דף כ"ז) שדרך התלמוד להאריך ולקצר כשמביא המשניות מטהרות ומזרעים ומשנה הלשון כפי הצורך עיין שם...

[ומה עם הכלל של "האומר דבר בשם אומרו"?]
כמו בסעיף 2.1 ומתאים בעיקר למשניות מסדר טהרות ומסדר זרעים! והוא לא מסביר מדוע כך, האם בגלל שהמשניות בסדרים אלה לא היו ידועות באופן מלא, או שהיו להם מסורות שונות של אותן משניות.

3.
וראה "מתיבתא", הערה יז:

אולי לגמרא היתה גירסא שונה במשנה.

3.1
ה"פני יהושע": הקטע המצוטט בגמרא איננו מתוך משנתנו, אלא זוהי ברייתא בפני עצמה!