הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"לימא, בפלוגתא ד... קמיפלגי"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות מז ע"א-ע"ב
ת"ר: כתב לה פירות, כסות וכלים שיבואו עמה מבית אביה לבית בעלה, מתה - לא זכה הבעל בדברים הללו; משום רבי נתן אמרו: זכה הבעל בדברים הללו.
לימא, בפלוגתא דרבי אלעזר בן עזריה ורבנן קמיפלגי;
דתנן: נתארמלה או נתגרשה, בין מן הנשואין בין מן האירוסין - גובה את הכל;
ר"א ב"ע אומר: מן הנשואין - גובה את הכל, ומן האירוסין - בתולה גובה מאתים, ואלמנה מנה,
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף מז עמוד ב
שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה;
למאן דאמר לא זכה - כרבי אלעזר בן עזריה,
ומאן דאמר זכה - כרבנן!
לא, דכולי עלמא כרבי אלעזר בן עזריה,
מאן דאמר לא זכה, כרבי אלעזר בן עזריה;
ומאן דאמר זכה, עד כאן לא קאמר רבי אלעזר בן עזריה - אלא מדידיה לדידה, שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה,
אבל מדידה לדידיה - אפילו ר' אלעזר בן עזריה מודי דמשום איחתוני הוא, והא איחתני להו.
מבנה הסוגיה:
1.
ת"ר: כתב לה פירות, כסות וכלים שיבואו עמה מבית אביה לבית בעלה, מתה - לא זכה הבעל בדברים הללו; משום רבי נתן אמרו: זכה הבעל בדברים הללו.
הגמרא מצטטת ברייתא, שיש בה מחלוקת בין "תנא קמא" ו"רבי נתן".
2.
לימא, בפלוגתא דרבי אלעזר בן עזריה ורבנן קמיפלגי;
הגמרא רוצה לתלות את המחלוקת בברייתא במחלוקת בין תנאים אחרים במשנה [במסכת כתובות דף נד ואילך].
דתנן: נתארמלה או נתגרשה, בין מן הנשואין בין מן האירוסין - גובה את הכל;
ר"א ב"ע אומר: מן הנשואין - גובה את הכל, ומן האירוסין - בתולה גובה מאתים, ואלמנה מנה,
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף מז עמוד ב
שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה;
3.
הגמרא מסבירה את הקשר בין המחלוקת בברייתא בסוגייתנו למחלוקת התנאים במשנה שהיא ציטטה:
למאן דאמר לא זכה - כרבי אלעזר בן עזריה,
ומאן דאמר זכה - כרבנן!
הגמרא מכנה את "תנא קמא"="רבנן".
3.1
מדוע הגמרא מנסחת "למאן דאמר..." ולא מזכירה שה"למאן דאמר לא זכה" - הוא "תנא קמא" בברייתא, וה"למאן דאמר זכה" - הוא רבי נתן בברייתא.
3.2
אולי בגלל שרבי נתן הובא בברייתא לא באופן ישיר אלא באופן עקיף: "משום רבי נתן אמרו"
3.3
אולי כדי שלא יווצר בלבול בין ה"תנא קמא" בברייתא ל"תנא קמא" במשנה שמובאת מדף נד עמוד ב.
4.
הגמרא דוחה:
לא, דכולי עלמא כרבי אלעזר בן עזריה,
מאן דאמר לא זכה, כרבי אלעזר בן עזריה;
ומאן דאמר זכה, עד כאן לא קאמר רבי אלעזר בן עזריה - אלא מדידיה לדידה, שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה,
אבל מדידה לדידיה - אפילו ר' אלעזר בן עזריה מודי דמשום איחתוני הוא, והא איחתני להו.
הגמרא מסבירה שהברייתא בסוגייתנו מתאימה לדעת רבי אלעזר בן עזריה במשנה, והמחלוקת בברייתא היא האם דעתו של רבי אלעזר בן עזריה לגבי מקרה שמת הבעל [המקרה במשנה] דומה למקרה שמתה האשה [המקרה בברייתא], ובזה נחלקו התנאים בברייתא.
5.
הפרשנים לא מסבירים אם אפשר ששני התנאים בברייתא מתאימים גם לפי דעת תנא קמא במשנה.
6.
רש"י מסכת כתובות דף מז עמוד ב:
כ"ע כר"א בן עזריה - תרוייהו הנך תנאי דלעיל (תרוייהו) כר"א בן עזריה דפסקינן הלכתא כוותיה לקמן.
משמע מרש"י שבכוונה הגמרא מסבירה כבסעיף 4, מפני שהגמרא בדף נו פוסקת כרבי אלעזר בן עזריה.
7.
ונראה להעיר: בדף נו - שם עיקר הדיון על המשנה שמובאת בסוגייתנו. הגמרא שם פוסקת במפורש כרבי אלעזר בן עזריה. ויש לשאול, האם מבנה סוגייתנו כאן נערך אחרי שהגמרא בסוגייתנו כבר ידעה את המסקנה שם בדף נו שהיא כרבי אלעזר בן עזריה? מרש"י - לעיל בסעיף 6 - כך אמנם משמע.
7.1
לפי זה, אולי הניסוח לעיל בסעיף 4 של "לא, דכולי עלמא כרבי אלעזר בן עזריה..." בא ללמד שכך נפסקה ההלכה.
8.
תוספת
לעיל בסעיף 2 כתבנו:
לימא, בפלוגתא דרבי אלעזר בן עזריה ורבנן קמיפלגי;
הגמרא רוצה לתלות את המחלוקת בברייתא במחלוקת בין תנאים אחרים במשנה [במסכת כתובות דף נד ואילך].
האם הביטוי "לימא, בפלוגתא דרבי אלעזר בן עזריה ורבנן קמיפלגי" דומה ממש לביטוי הרווח בש"ס "לימא כתנאי" אלא שהביטוי בסוגייתנו מתאים כשמדובר במחלוקת תנאים בשני המקורות.
ואילו הביטוי "לימא כתנאי" מתאים רק כשרוצים לתלות מחלוקת אמוראים במחלוקת תנאים.
יש מפרשים את הביטוי "לימא כתנאי" כמבטא קושיה: מדוע נחלקו אמוראים במחלוקת תנאים. ולא נראה שכוונת הביטוי - בסוגייתנו - "לימא, בפלוגתא דרבי אלעזר בן עזריה ורבנן קמיפלגי" הוא להקשות על התנאים בברייתא בסוגייתנו מדוע הם נחלקו במחלוקת תנאים אחרת.
[אמנם מבחינה כרונולוגית זה יתכן, שהרי רבי נתן - בברייתא - חי אחרי רבי אלעזר בן עזריה - במשנה]
9.
פירוש אחר:
"יחי ראובן" – נאווי ראובן דוד, מערכת ל עמוד סז סעיף יב:
יב. לימא בפלוגתא דהני תנאי קמפלגי, עיין שבועות דף כ"ה,
וחילוק יש בין לשון לימא כתנאי ובין לימא בפלוגתא דהני תנאי כו'
דלשון לימא בפלוגתא דהני תנאי מעיקרא אינה פשוטה לו להשוות מחלוקתם במחלוקת התנאים ולהכי קאמר לימא בפלוגתא דהני תנאי
ור"ל שמחלוקתם זאת כמחלוקת התנאים
אבל כשאומר לימא כתנאי פשיטא ליה דכל חד וחד אתי כחד תנא ולא דחיקא ליה אלא בשביל דכל חד לא אתי ככו"ע
הוא מסביר ש"לימא כתנאי" שייך כאשר הקשר בין שתי המחלוקות ברור מאד, והביטוי – בסוגייתנו – "לימא בפלוגתא ד..." מתייחס למחלוקות שלא נראות בפשטות זהות [ולכן הביטוי מייצג "רק" בדיקה ובירור, כי אי אפשר להקשות "בערך"].
9.1
הוא לא מבדיל בין מחלוקת אמוראים לבין מחלוקת תנאים שאותה רוצים לתלות במחלוקת תנאים אחרת!
