הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
המקור לאיסור הוצאת שם רע
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות מו ע"א
אזהרה למוציא שם רע מנלן?
ר' אלעזר אמר: +ויקרא י"ט+ מלא תלך רכיל,
רבי נתן אומר: +דברים כ"ג+ מונשמרת מכל דבר רע.
ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר מהאי?
ההוא מיבעי ליה לכדר' פנחס בן יאיר,
ונשמרת מכל דבר רע - מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר: אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה.
ור' נתן מאי טעמא לא אמר מהאי?
ההוא אזהרה לב"ד, שלא יהא רך לזה וקשה לזה.
1.
מחלוקת תנאים אודות הפסוק בתורה שממנו לומדים את איסור "מוציא שם רע":
לפי רבי אלעזר - מ"לא תלך רכיל", ולפי רבי נתן - מהפסוק "ונשמרת כל דבר רע".
2.
הגמרא מסבירה מדוע כל אחד משני התנאים לא לומד מהפסוק של חברו - כי כל אחד מהם לומד דין אחר מהפסוק של חברו.
3.
חשוב לציין שהגמרא לא ממשיכה את הדיון בפסוקים. היא היתה צריכה להסביר, למשל, מנין רבי אלעזר לומד את הדין של "אזהרה לב"ד, שלא יהא רך לזה וקשה לזה". וכן להיפך, מנין רבי נתן לומד את הדין של "אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה".
4.
הערה: האם במחלוקת לגבי דרשות פסוקים תקפים כללי הפסיקה, כגון שהלכה כרבי אלעזר נגד רבי נתן, או להיפך.
5.
רמב"ם הלכות נערה בתולה פרק ג הלכה א:
המוציא שם רע על בת ישראל ונמצא הדבר שקר לוקה שנ' +דברים כ"ב י"ח+ ויסרו אותו
ואזהרה שלו +ויקרא י"ט ט"ז+ מלא תלך רכיל בעמך, ונותן לאביה משקל מאה סלעים כסף מזוקק ואם היתה יתומה הרי הן של עצמה.
הרמב"ם מביא את הדרשה של רבי אלעזר.
6.
כסף משנה הלכות נערה בתולה פרק ג הלכה א:
[א] המוציא שם רע על בת ישראל וכו' לוקה שנאמרו ויסרו אותו. ברייתא פרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מ"ה:). ומ"ש ואזהרה שלו מלא תלך רכיל בעמך. שם ואיכא מ"ד התם דאזהרתיה מונשמרת מכל דבר רע כלומר דהשמר פן ואל אינו אלא לא תעשה ורבינו עדיף ליה לאתויי מלא תלך רכיל דהוי לאו מפורש...
הוא מסביר שהרמב"ם העדיף את הפסוק "לא תלך רכיל" כי הוא "לאו מפורש".
א.
אולי הוא מתכוון בגלל הלשון "לא..." ולא כמו לשון הפסוק שמביא רבי נתן "ונשמרת..." .
ב.
ואולי הוא מתכוון לכך שתוכן הפסוק "לא תלך רכיל" מתאים יותר לאיסור הוצאת שם רע מאשר תוכן הפסוק "ונשמרת מכל דבר רע".
7.
רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כא הלכה א:
מצות עשה לשפוט השופט בצדק שנאמר בצדק תשפוט עמיתך, אי זהו צדק המשפט זו השויית שני בעלי דינין בכל דבר, לא יהא אחד מדבר כל א צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך, ולא יסביר פנים לאחד וידבר לו רכות וירע פניו לאחר וידבר לו קשות.
8.
רדב"ז הלכות סנהדרין פרק כא הלכה א:
לא יסביר פנים וכו'. תוספתא היא ובסיפרא למדו אותו מלא תלך רכיל בעמך שלא תהא רך בדברים לזה וקשה לזה:
הרדב"ז מסביר שיתכן שהמקור לדין שמובא ברמב"ם הא מהפסוק "לא תלך רכיל" בסוגייתנו - וכדברי רבי נתן.
9.
וממילא קשה: כיצד הרמב"ם הביא בהלכה אחת - לעיל בסעיף 5 - כרבי אלעזר שלומדים מהפסוק "לא תלך רכיל" את איסור הוצאת שם רע, ובהלכה השניה - לעיל בסעיף 7 - הוא לומד מאותו פסוק - כרבי נתן - שאין להפלות בין המתדיינים.
10.
לכן נראה לומר ["חידוש"]: דרשות מסוג זה שהניסוח בסוגיה הוא :
ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר מהאי?
ההוא מיבעי ליה ל...
ור' נתן מאי טעמא לא אמר מהאי?
הכוונה היא שניתן ללמוד מכל פסוק כמה דרשות שונות. ואין כאן מחלוקת ממש מוחלטת.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קלג-קלד, שיש דרשות שונות בש"ס שמהווה מקור לאיסור הוצאת שם רע.
