הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"הלכה כבתראי" - כרבא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות מד ע"ב

אמר ר' יוסי בר חנינא: המוציא שם רע על היתומה - פטור, שנאמר: +דברים כ"ב+ ונתנו לאבי הנערה, 
פרט לזו שאין לה אב. 
מתיב ר' יוסי בר אבין, ואיתימא ר' יוסי בר זבידא: +שמות כ"ב+ ואם מאן ימאן אביה - לרבות יתומה לקנס, דברי ר' יוסי הגלילי! 
הוא מותיב לה, והוא מפרק לה: בבא עליה ואח"כ נתיתמה. 
רבא אמר: חייב. 
ממאי? מדתני אמי: בתולת ישראל - ולא בתולת גרים; 
אי אמרת בשלמא כי האי גוונא בישראל מיחייב, היינו דאיצטריך קרא למעוטי גרים, 
אלא אי אמרת בישראל כה"ג פטור, השתא בישראל פטור, בגרים מיבעיא? 

1.
רמב"ם הלכות נערה בתולה פרק ג הלכה א:

המוציא שם רע על בת ישראל ונמצא הדבר שקר לוקה שנ' +דברים כ"ב י"ח+ ויסרו אותו ואזהרה שלו +ויקרא י"ט ט"ז+ מלא תלך רכיל בעמך, ונותן לאביה משקל מאה סלעים כסף מזוקק ואם היתה יתומה הרי הן של עצמה.

2.
כסף משנה הלכות נערה בתולה פרק ג הלכה א:

ומ"ש ואם היתה יתומה הרי הן של עצמה. שם פלוגתא דאמוראי ופסק כרבא דבתרא הוא:

3.
הרמב"ם פוסק כרבא ולא כרבי יוסי בר חנינא מפני שרבא חי אחריו ונחשב "בתראי" [="מאוחר"] והכלל הוא, ש"הלכה כבתראי".

4.
היו שני חכמים בשם "רבי יוסי בר חנינא".
א. תנא בדור החמישי - דורו של "רבי".
ב. אמורא בדור השני - תלמיד של רבי יוחנן.

5.
בסוגייתנו מדובר כמובן ברבי יוסי בר חנינא האמורא מפני הנוסח "אמר ר' יוסי בר חנינא" שלא מתאים לתנא.

6.
כמו כן נמצאנו למדים שגם מי שאומר שהכלל "הלכה כבתראי" לא תקף עד תקופת אביי ורבא אין הכוונה כשמדובר באביי או רבא עצמם, ולכן בסוגייתנו תקף הכלל ש"הלכה כבתראי" ולכן הרמב"ם פסק כרבא.