סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"זו דברי... אבל..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות מ ע"ב


מתני'. כל מקום שיש מכר אין קנס, וכל מקום שיש קנס אין מכר; 
קטנה - יש לה מכר ואין לה קנס, 
נערה - יש לה קנס ואין לה מכר. 
הבוגרת - אין לה לא מכר ולא קנס. 
גמ'. אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי ר"מ, אבל חכמים אומרים: יש לה קנס במקום מכר; 
דתניא: קטנה מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות - יש לה מכר ואין לה קנס, 
משתביא שתי שערות עד שתיבגר - יש לה קנס ואין לה מכר, דברי ר"מ, שהיה ר"מ אומר: כ"מ שיש מכר אין קנס, וכ"מ שיש קנס אין מכר; 
וחכמים אומרים: קטנה מבת ג' שנים ויום אחד ועד שתיבגר - יש לה קנס; 
קנס אין, מכר לא! 
אימא: אף קנס במקום מכר. 
א"ר חסדא: מ"ט דר"מ? 
א"ק: +דברים כ"ב+ ולו תהיה לאשה, במהוה עצמה הכתוב מדבר. 
ורבנן? 
אמר ר"ל, א"ק: נערה, אפילו קטנה במשמע. 
שמעה רב פפא בריה דרב חנן מבי כלוחית, אזל אמרה קמיה דרב שימי בר אשי; 
א"ל: אתון אהא מתניתו לה, אנן אהא מתנינן לה, 
אמר ר"ל: המוציא שם רע על הקטנה - פטור, שנא': +דברים כ"ב+ ונתנו לאבי הנערה, נערה מלא דיבר הכתוב. 

כמו שכתבנו על מסכת כתובות דף כט:

1.

מתני'. כל מקום שיש מכר אין קנס, וכל מקום שיש קנס אין מכר;
קטנה - יש לה מכר ואין לה קנס,
נערה - יש לה קנס ואין לה מכר.
הבוגרת - אין לה לא מכר ולא קנס.

משנה מתאימה למשנה ולרבי מאיר בברייתא במסכת כתובות דף כט - שלקטנה אין קנס.

2.

גמ'. אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי ר"מ,
אבל חכמים אומרים: יש לה קנס במקום מכר;
דתניא: קטנה מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות - יש לה מכר ואין לה קנס, משתביא שתי שערות עד שתיבגר - יש לה קנס ואין לה מכר, דברי ר"מ,
שהיה ר"מ אומר: כ"מ שיש מכר אין קנס, וכ"מ שיש קנס אין מכר; וחכמים אומרים: קטנה מבת ג' שנים ויום אחד ועד שתיבגר - יש לה קנס; קנס אין, מכר לא! אימא: אף קנס במקום מכר.

הברייתא הובאה גם לעיל במסכת כתובות דף כט.

3.
והגמרא מביאה נימוק גם לדעת רבי מאיר וגם לדעת חכמים.

א"ר חסדא: מ"ט דר"מ? א"ק: +דברים כ"ב+ ולו תהיה לאשה, במהוה עצמה הכתוב מדבר. ורבנן? אמר ר"ל, א"ק: נערה, אפילו קטנה במשמע.

4.
נראה שהלכה צריכה להיות כשתי המשניות בסוגיה בדף כט ששתיהן "סתם משנה" וכדעת רבי מאיר בברייתא ונגד חכמים בברייתא!

5.
רא"ש מסכת כתובות פרק ג סימן ח [מסכת כתובות דף מ עמוד ב]:

גמ' א"ר יהודה אמר רב זו דברי ר"מ אבל חכ"א יש קנס במקום מכר וכו' כדכתבינן לעיל (סי' א')

איכא מ"ד הלכה כר"מ משום דסתם מתני' כוותיה


6.
הרא"ש פוסק כחכמים ולא כרבי מאיר, וממילא לא כשתי המשניות שהן "סתם משנה".

ואנן לא ס"ל הכי

7.
נימוק ראשון של הרא"ש

חדא
דא"ר יהודה אמר רב זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים וכו'
אלמא דיחידאה הוא ולית הלכתא כוותיה בכל דוכתא שאומר האמורא זו דברי פלוני משמע זו ולא ס"ל עד דמפרש ליה הש"ס בהדיא זו וס"ל

רב יהודה אומר בגמרא "זו דברי רבי מאיר אבל חכמים..." והכלל בש"ס הוא שניסוח כזה מלמד שאותו אמורא שאמר את הביטוי "זו דברי..." פוסק שלא כאותו תנא שמובא אחרי המילים הנ"ל.

7.1

כההיא דבפרק בית כור (בבא בתרא דף קה א) אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי בן ננס וכו' ופריך זו ולא סבירא ליה והא רב ושמואל דאמרי תרווייהו וכו' אלא זו וס"ל

וכן בריש פרק שור שנגח (בבא קמא דף מו א) א"ר יהודה אמר רב זו דברי סומכוס

הוא מוכיח משני מקומות בש"ס שקביעת הביטוי "זו דברי..." משמע שאין פוסקים כמותו.

7.2

ועוד דאי זו וסבירא ליה קאמר איכא לאקשויי עלה מאי קמ"ל כדמקשי עלה ביבמות פרק אלמנה לכ"ג (יבמות דף סז א) והתם משני קמ"ל דפליגי רבנן עליה דרבי יוסי אבל הכא פשיטא דברייתא היא דפליג רבנן עליה דר"מ.

אם באמת רב יהודה סובר לפסוק דווקא כרבי מאיר בגלל ה"סתם משנה" - וכשיטת רבי מאיר שמובאת אחרי "זו דברי..." - הגמרא היתה צריכה להקשות "פשיטא".

[הערה: יש גם מקרים "הפוכים" כשכמה פעמים בש"ס כשמובא בגמרא פסק הלכה מפורש כחכמים הגמרא שואלת "פשיטא, יחיד ורבים הלכה כרבים"]

8.
נימוק נוסף לפסוק כחכמים ולא כרבי מאיר:

ועוד הביא רב אלפס ז"ל ראיה מרבא (כתובות דף לח ב) דבעי יש בגר בקבר ודבנה הוי או אין בגר בקבר ודאבוה הוי ש"מ דכרבנן ס"ל דאמרו קטנה יש לה קנס דלא משכחת ליה דיש לה בן קודם בגר אלא היכא דנאנסה כשהיתה קטנה דאע"ג דאיפרכא הך בעיא לאו מהאי טעמא איפריכא.

משמע שרבא פוסק [מסכת כתובות דף לח עמוד ב] כחכמים בברייתא שבסוגייתנו שקטנה יש לה קנס.

8.1

ועוד דגרסינן בפרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מד ב) אמר ריש לקיש המוציא שם רע על הקטנה פטור שנאמר ונתן לאבי הנערה נערה מלא דבר הכתוב וכו' עד אלא כאן נערה מלא דבר הכתוב וכו' הא כל מקום שנאמר נער אפילו קטנה במשמע אלמא כרבנן ס"ל

גם מריש לקיש [במסכת כתובות דף מד עמוד ב] משמע שהלכה כחכמים שקטנה יש לה קנס.

9.
הרא"ש מסכם את הסוגיה בהכרעה כחכמים:

וכן הלכתא.

10.
הרא"ש מציין פוסקים אחרים:

ור"ח והראב"ד ז"ל פסקו כר"מ

ויש להוסיף שהם פוסקים כרבי מאיר על פי כל ההסברים שהסברנו לעיל בכתובות דף כט בקשר ל"סתם משנה"!

11.
ושוב הוא מדגיש את ההלכה כבסעיף 9:

וכמו שפסק רב אלפס ז"ל נראה דאין סתם משנה כנגד דברי האמוראים:

והוא קובע כלל חשוב - לפי הרי"ף לפחות - שאמוראים רשאים לפסוק נגד הכלל של "הלכה כסתם משנה".
ונראה לצמצם זאת רק למקרה שיש מחלוקת בברייתא - כבסוגייתנו.

11.1
נראה שהכלל ש"הלכה כסתם משנה" נקבע על ידי "רבי" ולאמוראים מותר לחלוק על כלל זה, ולא מדובר בכלל שנקבע על ידי "עורך הגמרא" בדור מאוחר!
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר