הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבי אלעזר בן שמוע - ה"טוב" שבתלמידי רבי עקיבא
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות מ ע"א
מתני'. יתומה שנתארסה ונתגרשה, ר' אלעזר אומר: האונס - חייב, והמפתה - פטור.
גמ'. אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: ר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה, דאמר: יש לה קנס וקנסה לעצמה.
ממאי? מדקתני: יתומה, ר"א אומר: האונס - חייב, והמפתה - פטור, יתומה פשיטא! אלא הא קמ"ל, דנערה שנתארסה ונתגרשה כיתומה, מה יתומה - לעצמה, אף נערה שנתארסה ונתגרשה - לעצמה.
א"ר זירא אמר רבה בר שילא אמר רב המנונא סבא א"ר אדא בר אהבה אמר רב: הלכה כר' אלעזר.
קרי רב עליה דרבי אלעזר: טובינא דחכימי.
מבנה הסוגיה:
1.
מתני'. יתומה שנתארסה ונתגרשה, ר' אלעזר אומר: האונס - חייב, והמפתה - פטור.
גמ'. אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: ר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה, דאמר: יש לה קנס וקנסה לעצמה.
1.1
רש"י מסכת כתובות דף מ עמוד א:
"בשיטת ר"ע רבו אמרה - דאמר במתני' נערה שנתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה והך נתארסה ונתגרשה דר' אלעזר כשאביה קיים וקרי לה יתומה משום דפקע זכות אב מינה לגבי קנסא."
ממאי? מדקתני: יתומה, ר"א אומר: האונס - חייב, והמפתה - פטור, יתומה פשיטא! אלא הא קמ"ל, דנערה שנתארסה ונתגרשה כיתומה, מה יתומה - לעצמה, אף נערה שנתארסה ונתגרשה - לעצמה.
2.
א"ר זירא אמר רבה בר שילא אמר רב המנונא סבא א"ר אדא בר אהבה אמר רב: הלכה כר' אלעזר.
אמוראים במשך 5 דורות מסרו את הקביעה שהלכה כרבי אלעזר. ["אמר רב... אמר רב..." - 5 דורות]
2.1
קרי רב עליה דרבי אלעזר: טובינא דחכימי.
רב שיבח מאד את רבי אלעזר!
3.
רש"י מסביר את שבחו של רבי אלעזר:
רש"י מסכת כתובות דף מ עמוד א:
"טובינא דחכימי - מאושר שבחכמים אשרי מתרגמינן טובאי, ר' אלעזר הוא ר' אלעזר בן שמוע ותלמידו של ר"ע היה כדאמרינן ביבמות בהבא על יבמתו (יבמות דף סב:) והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי אלעזר בן שמוע."
לא ברור מהי כוונת רש"י בביטוי "מאושר שבחכמים". האם הכוונה לגדול שבחכמים? או אולי לגדול במוסרי תורתו של רבי עקיבא, או אולי הכוונה לציין אותו כמכריע במקום שיש מחלוקת בדברי רבי עקיבא [ראה עוד ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד נב].
4.
בכמה מקומות בש"ס מודגשת ייחודיותו של רבי אלעזר בן שמוע.
5.
אלא שקשה מדוע רב צריך לשבחו דווקא בסוגייתנו.
5.1
אולי כי הוא זה שמסר בצורה הכי מדוייקת את דברי רבו - רבי עקיבא.
ומכיוון שלעיל – בכתובות דף כט ובכתובות דף לח - היו כמה דעות בין חכמים מה אמר רבי עקיבא, לכן כאן מכריע רבי אלעזר מה אמר רבי עקיבא ולכן רב שבחו.
5.2
גם נסביר שלפי זה הביטוי שאמר ר' יוחנן: "ר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה" כוונתו לכך, שלא רק שהוא מסר בשמו של רבי עקיבא - כי אז מדוע רבי יוחנן לא אמר בפירוש ש"הלכה כרבי עקיבא" - אלא שהוא המכריע מה אמר באמת רבי עקיבא.
5.3
ולפי הנ"ל נסביר גם את המבנה המיוחד של משנתנו:
מתני'. יתומה שנתארסה ונתגרשה, ר' אלעזר אומר: האונס - חייב, והמפתה - פטור.
שאלה א:
במשנה מובאת דעתו היחידה של רבי אלעזר, ומדוע לא באופן של "סתם משנה"?
שאלה ב:
מדוע המקרה עצמו מובא לפני הזכרת שמו של רבי אלעזר ולא באופן היותר מקובל [אמנם נדיר]: "רבי אלעזר אומר יתומה...".
ולפי דברינו בסעיפים הקודמים נסביר: רבי אלעזר מסר את דעתו המדוייקת של רבי עקיבא [ולפי דברינו בכתובות דף לח הכוונה לכך, שרבי עקיבא חזר בו מדעה הפוכה] והמשנה כאן מתכוונת לרמוז שהיא המשכה של המשנה בדף לח! - תשובה לשאלה א,
וגם שיש בניסוח זה רמז לכך, שיש מחלוקת מה אמר רבי עקיבא.
כמו כן אין טעם ש"רבי" היה מנסח את המשנה כ"סתם משנה" [כבשאלה א], כי כל הכוונה היא לומר שרבי אלעזר מביא את דעתו המדוייקת של רבי עקיבא - תשובה לשאלה ב. וגם כאן נוסיף, שיש בניסוח זה רמז לכך, שיש מחלוקת מה אמר רבי עקיבא.
