הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תנא דבי חזקיה" - חשיבותו
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה]
כתובות לה ע"ב
אמר רבא: ומי איכא למ"ד חייבי מיתות שוגגין חייבים?
והא תנא דבי חזקיה:
מכה אדם ומכה בהמה,
מה מכה בהמה - לא חילקת בו בין בשוגג בין במזיד,
בין מתכוין לשאין מתכוין,
בין דרך ירידה לדרך עלייה,
לפוטרו ממון אלא לחייבו ממון,
אף מכה אדם - לא תחלוק בו בין בשוגג בין במזיד,
בין מתכוין לשאין מתכוין,
בין דרך ירידה לדרך עלייה,
לחייבו ממון אלא לפוטרו ממון!
1.
רבא מקשה מברייתא של "תנא דבי חזקיה":
מקשים הפרשנים: הרי "רבי" וחכמים חולקים על "תנא דבי חזקיה".
2.
ראה בסוגיה המקבילה - מסכת סנהדרין דף עט:
בגמרא:
אמר רבא: האי דתנא דבי חזקיה מפקא מדרבי, ומפקא מדרבנן.
דתנא דבי חזקיה: +ויקרא כ"ד+ מכה אדם ומכה בהמה, מה מכה בהמה - לא חלקת בה בין שוגג למזיד, בין מתכוין לשאינו מתכוין, בין דרך ירידה לדרך עלייה לפוטרו ממון, אלא לחייבו ממון.
אף מכה אדם, לא תחלוק בו בין שוגג למזיד, בין מתכוין לשאין מתכוין, בין דרך ירידה לדרך עלייה לחייבו ממון, אלא לפוטרו ממון.
מאי שאין מתכוין?
אילימא שאין מתכוין כלל - היינו שוגג,
אלא פשיטא - שאין מתכוין לזה אלא לזה. וקתני: לחייבו ממון אלא לפוטרו ממון.
ואי בר קטלא הוא - מאי איצטריך למיפטריה ממון?
אלא לאו שמע מינה - לאו בר קטלא הוא, ולאו בר ממונא הוא.
הגמרא מביאה את דבריו של חזקיה [בית מדרשו] ומציינת שהוא חולק על "רבי" ועל חכמים [והגמרא מביאה בהמשך את כל השיטות].
3.
נשאלת השאלה: הרי "רבי" וחכמים ביחד הם עיקר המשניות גם כאשר דבריהם מובאים בברייתא, וחזקיה ובית מדרשו היו אחרי רבי. אם כן, כיצד זה שחזקיה חולק על כל חכמי ישראל?
4.
של"ה - כללי התלמוד (ד) כלל תנא ברא:
קלו. תנא דבי חזקיה עיקר, אף על גב דאיכא מאן דפליג עליה, משום שהיה שונה הברייתות של רבי חייא אביו, כדאיתא בפרק בני העיר והן עיקר.
ומותבינן תיובתא מנייהו, תוספות ז"ל בפרק הנשרפין (סנהדרין דף עט א ד"ה ומפקא). (עכ"ל כללי הגמרא הנוספים למהר"י קארו אות יז)
הוא קובע שחזקיה היה שונה את הברייתות של אביו - רבי חייא - ולכן יש להקשות מהן. כנראה שהוא מתכוון שקושיה מברייתא של "דבי חזקיה" היא "חזקה" וניתן להקשות ממנה ברמה של "תיובתא" - דחיית שיטה - על אמורא מסויים.
5.
המשך דבריו:
ולפי זה אין אנחנו צריכין למה שכתב רשב"א בפרק אלו נערות כתובות דף לה א תוד"ה ומי), דמשום הכי פריך מתנא דבי חזקיה, אף על גב דאיכא דפליג, משום דדיוק מתניתין משמע כתנא דבי חזקיה, והוה מצי למיפרך ממתניתין, אלא דלא מצי למיפרך אלא מדיוקא, לכך פריך מתנא דבי חזקיה, ואמתניתין קא סמיך, עכ"ל.
הוא מביא את דברי הרשב"א בסוגייתנו - מסכת כתובות דף לה - שבאמת אפשר להקשות מהמשנה [למרות ש"רבי" בברייתא חולק], אלא שמדברי ה"תנא דבי חזקיה" הקושיה יותר מפורשת.
6.
בכל אופן, מהשל"ה - בסעיף 4 - משמע שחזקיה היה מעביר השמועה מרבותיו [רבי חייא] אבל הרי רבי חייא למד מרבי יהודה הנשיא ומדוע עדיף להקשות ממנו כאשר מ"רבי" עצמו אין קושיה!
7.
ואולי יש לומר ["חידוש"] שהברייתות של רבי חייא [או לפחות אלה שהועברו דרך "תנא דבי חזקיה"] מבטאות את דעתו של "רבי" עצמו שכנראה חזר בו מדבריו בברייתא קודמת!
