חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

כתובות ה-יא

1. באיזה עניין נזכר:

א. "שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל"?
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. המתהלכת מתוכשטת בפני בעלה האבל?
ב. האלמון שדיבר אל האלמוני? (רמז: בספר רות)
ג. האמורא, שחרף גדלותו ומעמדו טעה בצפיית העתיד?
ד. ש"נהג קלות בעצמו"?
ה. שנתנה מענה קורקטי על אודות שם משפחתה דורקטי?
 

3. השלם:

א. "הכל ........... כלה למה נכנסת ........ אלא כל ........ פיו ומוציא דבר נבלה מפיו אפילו נחתם לו גזר דינו של ......... שנה לטובה נהפך עליו לרעה".
ב. "לעולם אל ....... אדם ..... לשטן".
ג. "חזקה אין אדם טורח ב.......... ומפסידה".
 

4. שונות:

א. מאיזו הלכה בהלכות מלחמה דורשים הלכה בהלכות לשון הרע וכיוצא בו?
ב. בהקשר לשאלה הקודמת, האוזן אינה עשויה מקשה אחת. למה הכוונה?
ג. מה היא האוקימתא, שעל פיה מוטחים באוזני האבל דברים קשים, שבגינם הוא הוכה משמים, ואף על פי כן הם מכוונים לנחם אותו?
ד. איזהו הדיוק המקראי, שממנו נלמדת העצה להימנע מפתיחת פה לשטן?
ה. דיין מוסמך וותיק לא שתה יין ואע"פ כן לא יורה – מדוע?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:
א. "שיהיה שמח עמה (=עם האלמנה שנישאה בשנית) שלשה ימים", כתובות ה. 7 לפני ההתרחבות.

2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. הכלה, שבעלה אבל על אביו: "ואין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום", ד. 4 למעלה.
ב. האלמון (=אלמן) הוא בעז (ז.6 למטה), שדיבר אל הגואל הפוטנציאלי, המכונה במגילת רות (ד,א) "פלני אלמני".
ג. "רבינא איעסק ליה לבריה בי רב חביבא ובריך משעת אירוסין אמר קים לי בגוייהו דלא הדרי בהו לא אסתייע מילתא והדרי בהו", ח. 1 מתחת להתרחבות.
ד. "בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו מניחים אותו ובורחין עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו להוציא בכלי פשתן" ח: 3 למטה.
ה. אותה אישה שנחשדה ע"י בעלה הטרי, הצדיקה את עצמה בהשתייכותה למשפחת דורקטי, "שאין להן לא דם נדה ולא דם בתולים", י: ברבע העליון.

3. השלם:
א. "הכל יודעין כלה למה נכנסת לחופה אלא כל המנבל פיו ומוציא דבר נבלה מפיו אפילו נחתם לו גזר דינו של שבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה", ח: 4 לפני ההתרחבות הראשונה.
ב. "לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן", ח: בשליש התחתון.
ג. "חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה", י. 6 למעלה.

4. שונות:
א. "דרש בר קפרא מאי דכתיב ויתד תהיה לך על אזנך אל תקרי אזנך אלא על אוזנך שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעו באזניו", כתובות ה. 2 למטה.
ב. "תנא דבי רבי ישמעאל מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יכוף אליה לתוכה", ה: 7 למעלה.
ג. בתשובה לשאלה "אתא לנחומי צעורי קמצער ליה" משיבה הגמרא "הכי קאמר ליה חשיב את לאתפוסי אדרא", ח: 1 לפני ההתרחבות הראשונה.
ד. "מאי קרא כסדום היינו לעמורה דמינו מאי אהדר ליה שמעו דבר ה' קציני סדום וכו'", ח: בשליש התחתון.
ה. "אמר רב אכל תמרים אל יורה" (רש"י: לפי שטורדות דעתו כשיכור), י: 8 למטה.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]