הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תניא כוותיה.." - "מסייע ליה..."

כתובות  ד ע"א

אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא:
לא שנו אלא שנתן מים על גבי בשר, אבל לא נתן מים על גבי בשר - מזדבן.
אמר רבא: ובכרך, אע"פ שנתן מים על גבי בשר - מזדבן.
אמר רב פפא: ובכפר, אע"פ שלא נתן מים על גבי בשר - לא מזדבן.
ואלא דרב חסדא היכי משכחת לה?
אמר רב אשי: כגון מתא מחסיא, דמפקא מכרך ומפקא מכפר.
תניא כוותיה דרב חסדא: הרי שהיה פתו אפויה וטבחו טבוח ויינו מזוג, ונתן מים על גבי בשר, ומת אביו של חתן או אמה של כלה, מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה, ובועל בעילת מצוה ופורש, ונוהג שבעת ימי המשתה ואח"כ נוהג שבעת ימי אבילות,
וכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים;
וכן מי שפירסה אשתו נדה, הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים;
ואין מונעין תכשיטין מן הכלה כל ל' יום;
בין כך ובין כך, לא יבעול לא בערב שבת ולא במוצ"ש.
אמר מר: הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים.
מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: אע"פ שאמרו אין אבילות במועד, אבל דברים של צינעא נוהג.
מבנה הגמרא:

מבנה הסוגיה:

1.
רב חסדא מסביר ומגביל את דברי הברייתא שהובאה לפניו [לא מצוטט לעיל].

2.
הגמרא מצטטת ברייתא שמתאימה לדברי רב חסדא - "תניא כוותיה דרב חסדא"

3.
הגמרא מצטטת מברייתא שניה - מצוטטת לעיל.

4.
הגמרא קובעת שמברייתא זו יש סיוע לדברי רבי יוחנן - "מסייע ליה ל...".

5.
למעשה שני הביטויים - "תניא כוותיה" ו"מסייע ליה" - דומים מאד. שניהם מלמדים שיש סיוע - מברייתא - לדברי אמורא מסויים.

6.
ניתן לומר שיש בכל זאת שני הבדלים בין שני הביטויים הנ"ל:

6.1
הבדל ראשון - טכני - "תניא כוותיה" מובא תמיד אחרי דיון בדברי אמורא, ואילו הביטוי "מסייע ליה" מובא תמיד לפני שמובאים דברי האמורא.

6.2
הבדל תכני: בדרך כלל "תניא כוותיה" פותח ברייתא שמובאת בה לשון בדיוק כפי דברי האמורא! ואילו "מסייע ליה" פותח ברייתא שרק משתמע ממנה כדברי האמורא!

7.
"תניא כוותיה..." נפסק בדרך כלל להלכה!

8.
ואולי תלוי אם מוסב על מחלוקת אמוראים [ואז המונח המתאים הוא "תניא כוותיה"], או שמוסב על דעת אמורא יחיד? [ואז המונח המתאים הוא "מסייע"]