סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הלכה כרב..." משמע שיש מי שחולק על החכם!

יבמות  קח ע"א

תנא: קטנה שלא מיאנה ועמדה ונשאת, 
משום רבי יהודה בן בתירה אמרו: נישואיה הן הן מיאוניה. 
איבעיא להו: נתקדשה, מהו? 
תא שמע: קטנה שלא מיאנה ועמדה ונתקדשה, משום ר' יהודה בן בתירה אמרו: קידושיה הן הן מיאוניה. 
איבעיא להו: פליגי רבנן עליה דרבי יהודה בן בתירה או לא? 
אם תימצי לומר פליגי, בקידושין או אפי' בנישואין? 
ואם תימצי לומר פליגי אפילו בנישואין, הלכה כמותו או אין הלכה כמותו? 
ואם תימצי לומר הלכה כמותו, בנישואין או אפילו בקידושין? 
תא שמע, אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' יהודה בן בתירה, 
הלכה - מכלל דפליגי. 
ואכתי תיבעי לך, דהוה נסיבא מעיקרא או דלמא מיקדשא? 
ת"ש: דכלתיה דאבדן אימרוד, שדר רבי זוגי דרבנן למיבדקינהו, אמרי להו נשי: חזו גברייכו דקאתו, אמרי להו: ניהוו גברייכו דידכו! 
אמר רבי: אין לך מיאון גדול מזה; מאי לאו דהוה נסיבא. לא, דהוה מיקדשא קידושי. 
והלכה כרבי יהודה בן בתירה, ואפי' בנישואין דקמא.

לגבי מבנה הסוגיה:

1.

תנא: קטנה שלא מיאנה ועמדה ונשאת,
משום רבי יהודה בן בתירה אמרו: נישואיה הן הן מיאוניה.

ברייתא שבה מובאת רק דעת רבי יהודה בן בתירא [אין בה דעת "תנא קמא" ואין בה דעת תנא אחר].

2.
הגמרא דנה בדברי רבי יהודה בן בתירה:

איבעיא להו: נתקדשה, מהו?
תא שמע: קטנה שלא מיאנה ועמדה ונתקדשה, משום ר' יהודה בן בתירה אמרו: קידושיה הן הן מיאוניה.

נראה שהברייתא הזאת היא המשכה של הברייתא הקודמת [בסעיף 1] אלא שלא מובן מדוע לא נאמרא בברייתא אחת "נשאת או שנקדשה".

3.
הגמרא מציגה בעיה:

איבעיא להו: פליגי רבנן עליה דרבי יהודה בן בתירה או לא?
אם תימצי לומר פליגי, בקידושין או אפי' בנישואין?

למעשה הגמרא מעוררת שאלה לגבי שתי הברייתות לעיל [אולי דווקא בגלל שדברי רבי יהודה בן בתירה נאמרו בשתי ברייתות שונות - ראה לעיל בסוף סעיף 2] שיכול להיות שחכמים חולקים עליו רק בברייתא אחת ולא בשניה!

בכל אופן יש כאן בגמרא שאלה כללית לגבי כל ניסוח כבברייתא שבסוגייתנו [ראה לעיל סעיף 1] שמעיד שאמנם היו חכמים שחלוקים עליו ומשום מה לא הוזכרו בברייתא [בשתי הברייתות].

3.1
ואי אפשר לומר שחכמים לא הוזכרו בברייתא כי הלכה כרבי יהודה בן בתירה, שהרי הגמרא ממשיכה להתלבט:

ואם תימצי לומר פליגי אפילו בנישואין, הלכה כמותו או אין הלכה כמותו?
ואם תימצי לומר הלכה כמותו, בנישואין או אפילו בקידושין?

תא שמע, אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' יהודה בן בתירה,
הלכה - מכלל דפליגי.

הגמרא מגיעה למסקנה מדברי רב יהודה שאמר בשם שמואל שהלכה רבי יהודה בן בתירה שחכמים חולקים עליו.

כמו בסוגיה הקודמת [באותו עמוד בגמרא] יש כאן הנחה מוקדמת שניסוח של הגמרא או של אמורא "הלכה כרב..." משמעו שיש מי שחולק על החכם שמוזכר בסוגיה, וגם שהלכה היתה צריכה להיות כאותו חכם [חכמים רבים] לכן באה הגמרא או האמורא להכריע דווקא כאותו אמורא [יחיד נגד רבים?].

3.2
אבל עדיין קשה, מדוע הברייתות לעיל לא ציטטו את מי שחולק על רבי יהודה בן בתירה!

ואולי באמת לא היתה מחלוקת מפורשת שניתן לצטטה, אלא רק היה דיון בבית המדרש [לא כל כך מיישב]!

4.
והגמרא ממשיכה לדון:

ואכתי תיבעי לך, דהוה נסיבא מעיקרא או דלמא מיקדשא?
ת"ש: דכלתיה דאבדן אימרוד, שדר רבי זוגי דרבנן למיבדקינהו, אמרי להו נשי: חזו גברייכו דקאתו, אמרי להו: ניהוו גברייכו דידכו!
אמר רבי: אין לך מיאון גדול מזה; מאי לאו דהוה נסיבא. לא, דהוה מיקדשא קידושי.

והלכה כרבי יהודה בן בתירה, ואפי' בנישואין דקמא.

הגמרא פוסקת כרבי יהודה בן בתירא שאם הקטנה מתקדשת לאדם אחר יש בזה משום "מאון" בבעלה הראשון גם אם לא מאנה בפירוש בדבור.
משמע שאת הביטוי-הכלל "והלכה כרבי יהודה בן בתירה" אומרת ה"סתמא דגמרא" ["עורך הגמרא"?]

4.1
ויש לבדוק מה בין ביטוי זה - "והלכה כ..." בעברית - לביטוי "והלכתא..." בארמית.


וכך נפסק [אמנם ברמב"ם לא מביא כך]:
שולחן ערוך אבן העזר הלכות מיאון סימן קנה סעיף ג:

המיאון הוא שתאמר: אי אפשי בפלוני בעלי או אי אפשי בקדושין שקדשוני אמי ואחי. יג]
ואפילו לא אמרה דבר, אלא הלכה ונתקדשה לאחר כשהיא קטנה, אף על פי שהיתה נשואה, קדושיה הם הם מיאוניה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר