הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
מחלוקת אמוראים כבמחלוקת תנאים
יבמות קב ע"א
אמר רבה אמר רב כהנא אמר רב: אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל - שומעין לו אין חולצין בסנדל - אין שומעין לו, שכבר נהגו העם בסנדל;
ורב יוסף אמר רב כהנא אמר רב: אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל - שומעין לו, אין חולצין בסנדל - אין שומעין לו, שכבר נהגו העם בסנדל.
מאי בינייהו? איכא בינייהו מנעל לכתחלה.
ולמ"ד אפי' לכתחלה,
והתנן: חלצה במנעל - חליצתה כשרה; דיעבד אין, לכתחלה לא!
ה"ה דאפילו לכתחלה, ואיידי דבעי למיתני סיפא באנפיליא - חליצתה פסולה דאפילו דיעבד, תנא נמי רישא דיעבד.
ומנעל לכתחלה - תנאי היא;
דתניא, א"ר יוסי: פעם אחת הלכתי לנציבין, מצאתי זקן אחד, אמרתי לו: כלום אתה בקי בר' יהודה בן בתירא? אמר לי: הן, ועל שולחני הוא תדיר;
כלום ראית שחלץ ביבמה? אמר לי: ראיתי שחלץ הרבה פעמים;
במנעל או בסנדל? אמר לי: וכי חולצין במנעל? (והתורה אמרה נעלו ולא מנעלו)
אמרתי לו: א"כ, מה ראה ר' מאיר לומר: חלצה במנעל - חליצתה כשירה;
רבי יעקב אומר משמו: חולצין במנעל לכתחלה.
ומאן דאמר לכתחלה לא, מאי טעמא?
אילימא משום דהויא פנתא מעל וארקתא מעל דמעל, והתורה אמרה מעל - ולא מעל דמעל,
אי הכי, אפילו דיעבד נמי לא!
גזירה משום מנעל מרופט;
אי נמי, משום חצי מנעל.
1.
בפשטות יש מחלוקת בין רבה ורב יוסף [שניהם אמרו בשם רבם "רב"]: לפי רבה יש לחלוץ לכתחילה בסנדל ובדיעבד אף במנעל, ולפי רב יוסף להיפך.
2.
ועוד יש מחלוקת תנאים אליבא דרבי מאיר. לפי רבי יוסי חולצים במנעל רק בדיעבד [כמותו סובר רבה] ולפי רבי יעקב חולצים במנעל אף לכתחילה [רב יוסף סובר כמותו].
3.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קיב-קיג שמסכם את שיטות הפסיקה:
3.1
בפשטות יש לפסוק כרבה וכרבי יוסי [שניהם באותה שיטה: שחליצה תתבצע במנעל רק בדיעבד] כי הכלל הוא שהלכה כרבה נגד רב יוסף [אמוראים] וכן הכלל הוא הלכה כרבי יוסי נגד חבריו [תנאים].
הערה: בדרך כלל מתעוררת בעיה כשכללי הפסיקה בין האמוראים אינם מתיישבים עם כללי הפסיקה בין התנאים שנחלקו באותה מחלוקת.
3.2
מוכח מסוגייתנו שאם אין נמצא סנדל אזי חולצים במנעל לכתחילה.
3.3
ויש פוסקים לחלוץ במנעל לכתחילה אף כשיש סנדל בנמצא.
ואין לסמוך על שני הכללים לעיל - בסעיף 3.1 - מפני שהכללים הנ"ל נאמרו רק כשאותם חכמים נחלקו "אליבא דנפשייהו" - כלומר, בסברת עצמם - ולא כשנחלקו בהסבר דברי חכמים אחרים. רבה ורב יוסף נחלקו מה אמר רב [ואולי אפשר לומר שהם נחלקו כמי לפסוק במחלוקת התנאים - אבל זה כנראה כן נחשב שנחלקו "אליבא דנפשייהו"] ורבה ורב יוסף נחלקו בדעת רבי מאיר. ושם מובא שיתכן שסברת רבי יוסי "חשובה" יותר, אבל יתכן שרבי יעקב "אמין" יותר בציטוט דברי התנא רבי מאיר.
4.
רמב"ם הלכות יבום וחליצה פרק ד הלכה ו:
כיצד חולצין מביאין לו מנעל של עור שיש לו עקב ואינו תפור בפשתן ולובשו בימין וקושר רצועותיו על רגלו ועומד הוא והיא בבית דין ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וגו' ואחר כך מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה ונועץ רגלו בארץ והיא יושבת ופושטת ידה בבית דין ומתרת רצועות המנעל מעל רגלו וחולצת המנעל * ומשלכת אותו לארץ ומשישמט רוב העקב הותרה היבמה לזר.
משמע מהרמב"ם שהוא פוסק שחולצים במנעל לכתחילה - כרב יוסף וכרבי יעקב.
5.
כסף משנה הלכות יבום וחליצה פרק ד הלכה ו:
[ו] כיצד חולצין מביאין לו מנעל. בפרק מ"ח (יבמות דף ק"ב) אמר רבא א"ר כהנא אמר רב אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל ורב יוסף אמר רב כהנא אמר רב אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל מאי בינייהו איכא בינייהו מנעל לכתחילה
ופירש"י דלישנא קמא אין חולצין במנעל לכתחילה מדקאמר אם יבא אליהו וכו' משמע דכל כמה דלא אתי אליהו ואמר לא חולצין
ורבינו נראה שפוסק כלישנא בתרא
ולא הזכיר חליצת סנדל מפני שאינו מצוי בינינו:
נראה מדבריו שהוא מסביר את פסיקת הרמב"ם בכך שהרמב"ם פוסק כ"לישנא בתרא". הוא כנראה מגדיר את רב יוסף כ"לישנא בתרא". ודבר זה לא מובן. נכון שבדרך כלל הרמב"ם מכריע - בש"ס - כ"לשון אחרון" אבל אין לזה קשר לדעה אחת שמובאת במחלוקת.
אלא יש לומר ששתי הדעות בסוגייתנו חולקות כיצד להסביר את משנתנו ולכן כל דעה מוגדרת כ"לישנא" - "לשון ראשון" ו"לשון אחרון".
6.
מעשה רקח הלכות יבום וחליצה פרק ד הלכה ו:
[ו] כיצד חולצין וכו'. מרן ז"ל כתב דנראה שפוסק כלישנא בתרא ולא הזכיר חליצת סנדל מפני שאינו מצוי בינינו ע"כ. והנה הרי"ף ז"ל לא הביא כי אם לשון ראשון והיה נראה שגם רבינו נמשך אחריו מכיון שאין סנדל מצוי בינינו אמנם בב"י סי' קס"ט הכריח כמ"ש כאן עיין שם:
משמע שהרי"ף והרא"ש פוסקים כרבה [ורבי יוסי] - לשון ראשון - כשולחן ערוך [בהמשך] והוא מנסה לומר גם שהרמב"ם כך פוסק [ולא כ"כסף משנה"], אלא מכיוון שאין סנדל מצוי בינינו לכן חולצים [גם לכתחילה] במנעל.
7.
שולחן ערוך אבן העזר הלכות חליצה סימן קסט סעיף טז:
טו נו] צריך לכתחילה נז] שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל.
7.1
ביאור הגר"א אבן העזר סימן קסט ס"ק נו:
נו) צריך לכתחלה כו'. דלכתחלה צריך לחלוץ בסנדל דרבה ורב יוסף הלכה כרבה כמ"ש בב"ב קי"ד קמ"ג ובגיטין ע"ד ב'
ועוד דהלכה כר' יוסי אפילו מחבריו
הגר"א כן פוסק כרבה וכרבי יוסי [שניהם באותה שיטה: שחליצה תתבצע במנעל רק בדיעבד] - ומשמע שהשולחן ערוך חולק על הרמב"ם.
וגם פשטא דמתני' מ' דיעבד כמש"ש
הוא מוסיף שכך משמע מפשט המשנה.
