הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תני" - חריג?
יבמות פב ע"ב
תנן: אנדרוגינוס נושא!
תני: אם נשא.
והא נושא קתני!
וליטעמיך, מאי אבל לא נישא? אלא מאי נישא? דיעבד, נושא נמי דיעבד!
אמרי: לא, נושא - לכתחלה משמע, אבל לא נישא - דיעבד נמי לא.
והא מדקתני סיפא, רבי אליעזר אומר: אנדרוגינוס - חייבין עליו סקילה כזכר, מכלל דת"ק ספוקי מספקא ליה! בין למר בין למר מפשט פשיטא ליה,
איכא בינייהו סקילה משני מקומות, דמר סבר: חייבין עליו סקילה משני מקומות, ומר סבר: כזכר. אמר רב:
מבנה הגמרא:
1.
תנן: אנדרוגינוס נושא!
המשמעות של ביטוי הפתיחה "תנן" היא ציטוט מהמשנה האחרונה שמובאת בסוגיה לצורך קושיה על אחת השיטות. הגמרא מקשה על ריש לקיש שסובר שאנדרוגינוס הוא "ספק זכר" ואילו מהביטוי במשנה: "אנדרוגינוס נושא" משמע שהוא ודאי זכר ולכן הוא רשאי לכתחילה לשאת אשה.
2.
מיישבת הגמרא:
תני: אם נשא.
משמעות הביטוי "תני" יכולה להיות תיקון גירסא ויכולה להיות פרשנות. בדרך כלל שכשמדובר במשנה - כבסוגייתנו - נוקטים הפרשנים שמדובר בפרשנות, כלומר, כוונת המשנה לומר שאם נשא אשה - בדיעבד - אזי נישואין תופסים מספק וצריך גט מספק [ואין הכוונה שהוא רשאי לכתחילה לשאת אשה]. וזה מתאים לשיטת ריש לקיש שאנדרוגינוס הוא ספק זכר.
2.1
יש לציין שרש"י גורס בתירוץ ריש לקיש: "אם נשא נשוי" ומתאים להסבר לעיל, וכך משמע מרש"י.
3.
מקשה הגמרא:
והא נושא קתני!
הרי מלשון המשנה "נושא" משמע שלא כהסברו של ריש לקיש, אלא שלכתחילה רשאי לשאת אשה ובהיתר גמור.
4.
וכאן יש להעיר הערה חשובה:
הרי לפי אפשרות אחת התרוץ - בסעיף 2 - הוא שיש לשנות את גירסת המשנה, ואז הקושיה הנ"ל לא מובנת, שהרי אם משנים את הגירסא הרי שכבר לא כתוב "נושא" אלא "אם נשא..".
4.1
וגם לפי האפשרות האחרת, שכוונת התרוץ "תני" היא, שמפרשים את הביטוי "נושא" כ"אם נשא..." כך מקובל פעמים רבות בש"ס לפרש ביטוי מסויים שלא כמשמעותו בפשוטו.
4.2
והקושי הגדול הוא, שתרוצים מסוג זה של "תני" - לפי שתי האפשרויות לעיל - רווחים מאד בש"ס ובדרך כלל [ואולי בכלל אף פעם] הגמרא לא מקשה "והא... קתני", והיא כן מקבלת את התרוץ. ונראה שכך גם מקשה ב"מתיבתא", הערה יד.
4.3
ונראה להסביר:
הביטוי "דיעבד" לא תמיד הוא חד משמעי. למשל, בסוגייתנו הביטוי "אם נשא", ניתן לפרשו "נשוי" רק מספק ולא לגמרי, ולכן צריך לגרשה - כפי שרש"י מפרש בסוגייתנו.
אולם ניתן לפרש שאם נשא הרי שהוא נשוי לגמרי - כפי שבדרך כלל הוא משמעות של "בדיעבד" - כי האיסור הוא "רק" מדרבנן [אם אמנם הוא רק מדרבנן].
4.4
כנראה שהמקשן על ריש לקיש סובר שלפי ריש לקיש אנדרוגינוס הוא ספק מציאות של גבר, ולכן אי אפשר שיהיה נשוי ממש, ולכן ברור שחייב לגרש את אשתו, והמקשן הבין שריש לקיש סובר שבדיעבד הוא נשוי לגמרי כמו האפשרות השניה לעיל.
ולכן המקשן לא מקבל את התרוץ "אם נשא נשוי" - לפי רש"י - שהרי הוא נשוי רק מספק וחייב לגרשה [מכח סברא]. לפי המקשן המשמעות של "דיעבד" היא כהסבר השני של "דיעבד" - לעיל בסעיף 4.3.
ולכן הגמרא חזרה והקשתה "והא נושא קתני!", ולא משנה גם אם נתקן את הגירסא ל"ואם נשא נשוי".
5.
וליטעמיך, מאי אבל לא נישא? אלא מאי נישא? דיעבד, נושא נמי דיעבד!
אמרי: לא, נושא - לכתחלה משמע, אבל לא נישא - דיעבד נמי לא.
לפי רש"י הדיון כאן הוא על פרשנות הלשון, ולפי פרשנים אחרים הדיון הוא מכח סברא. ראה "מתיבתא", הערה טו.
המסקנה עד כאן היא כרבי יוחנן שאנדרוגינוס הוא זכר גמור.
6.
הגמרא ממשיכה בפרשנות המשנה:
והא מדקתני סיפא, רבי אליעזר אומר: אנדרוגינוס - חייבין עליו סקילה כזכר, מכלל דת"ק ספוקי מספקא ליה! בין למר בין למר מפשט פשיטא ליה,
איכא בינייהו סקילה משני מקומות, דמר סבר: חייבין עליו סקילה משני מקומות, ומר סבר: כזכר. אמר רב:
