הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תנא דרבי..."; יש סדר לברייתות?
יבמות עד ע"א
ת"ש: אונן אסור במעשר, ומותר בתרומה ובפרה; טבול יום אסור בתרומה, ומותר בפרה ובמעשר;
מחוסר כפורים אסור בפרה, ומותר בתרומה ובמעשר;
ואם איתא, ניתני: ערל אסור בתרומה, ומותר בפרה ובמעשר!
האי תנא דבי רבי עקיבא היא, דמרבי ליה לערל כטמא; דתניא, רבי עקיבא אומר: +ויקרא כ"ב+ איש איש - לרבות את הערל.
ומאן תנא דפליג עליה דרבי עקיבא? תנא דרבי יוסף הבבלי היא;
דתניא: שרפת אונן ומחוסר כפורים - כשרה,
רבי יוסף הבבלי אומר: אונן - כשרה, מחוסר כפורים - פסולה.
מבנה הסוגיה:
הערה חשובה: נדון כאן בדין אונן ומחוסר כפרה לגבי שריפת פרה אדומה, ואיננו דנים בעניין ערל אם מותר במעשר.
1.
ת"ש: אונן אסור במעשר, ומותר בתרומה ובפרה; טבול יום אסור בתרומה, ומותר בפרה ובמעשר;
מחוסר כפורים אסור בפרה, ומותר בתרומה ובמעשר;
ברייתא ראשונה: בברייתא נאמר שאונן מותר בפרה אדומה, ומחוסר כפרה אסור בפרה אדומה.
2.
ואם איתא, ניתני: ערל אסור בתרומה, ומותר בפרה ובמעשר!
דיוק לגבי ערל בתרומה.
3.
האי תנא דבי רבי עקיבא היא, דמרבי ליה לערל כטמא; דתניא, רבי עקיבא אומר: +ויקרא כ"ב+ איש איש - לרבות את הערל.
ומאן תנא דפליג עליה דרבי עקיבא?
תנא דרבי יוסף הבבלי היא;
הערה: הביטוי "תנא דרבי..." ["תנא דרבי יוסף הבבלי"] מכוון ל"תנא קמא" שחולק על... [רב יוסף הבבלי].
ונעיר, ביטוי זה "תנא דרבי..." מוזכר בש"ס רק פעמיים נוספות, ובשתיהן המשמעות היא הפוכה [ממשמעותה בסוגייתנו], שהכוונה היא לתנא עצמו ולא למי שחולק עליו.
דתניא: שרפת אונן ומחוסר כפורים - כשרה,
רבי יוסף הבבלי אומר: אונן - כשרה, מחוסר כפורים - פסולה.
בברייתא השניה רבי יוסף הבבלי סובר כדעת הברייתא הראשונה ["סתם ברייתא"]. אבל התנא קמא בברייתא השניה חולק וסובר שגם אונן וגם מחוסר כפרה מותרים בשריפת פרה אדומה.
4.
רמב"ם הלכות פרה אדומה פרק ד הלכה יד:
שרפה אונן או מחוסר כפרה כשירה.
הרמב"ם פוסק בפשטות כדעת תנא קמא בברייתא השניה. כך הכלל בדרך כלל שהלכה כתנא קמא נגד דעת תנא יחיד שחולק עליו.
4.1
אלא שבסוגייתנו גם הברייתא הראשונה סוברת כדעת רבי יוסף הבבלי.
4.2
אם נאמר שהכללים לגבי ברייתות זהים לכללים שלגבי משניות, הרי שלפנינו מצב של "סתם ואחר כך מחלוקת", והכלל במקרה כזה הוא שאין הלכה כסתם, ולכן ההלכה נשארת כ"תנא קמא" של רבי יוסף הבבלי.
4.3
אלא שלכאורה אין משמעות לכלל הנ"ל לגבי ברייתות מפני שאין שום משמעות לסדר הברייתות ואין להם עורך אחד שהרי אין ספר כולל של ברייתות כמו שיש ספר למשניות שיש לו גם עורך "רבי".
4.4
בכל זאת ניתן לומר שעורך הגמרא הוא זה שמביא את הברייתות בסוגיה בסדר מסויים ובזה הוא מתכוון ללמדנו כיצד הוא פוסק - לפי הכלל בסעיף 4.2 לעיל.
