פנוי הבא שלא לשם אישות
יבמות סא ע"ב
"רבי אלעזר אומר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות - עשאה זונה".
למה לא אמר רבי אלעזר: "הבא על הפנויה שלא לשם אישות", הרי אין הבדל בזה אם פנוי הוא אם לאו? תירץ תוספות: "לאו דוקא נקט פנוי, דכל שכן נשוי שמזנה על אשתו דחשובה זונה".
ועדיין צריך ביאור, מה בכך שמזנה על אשתו, לכל היותר הוא אשר יכונה זונֶה, אך למה ישנה הדבר לגבי כינוי הפנויה?
אלא שנשוי המזנה על אשתו, בודאי ישוב לקביעותו ולאשתו. אך פנוי הבא על הפנויה, קיים סיכוי רב יותר שתדבק נפשו בנפש הנערה ויבקשנה לו לאשה, כפי שהיה בשכם בן חמור (בראשית לד), ולבסוף ישאנה. ולכן קרוב היה לומר שכבר בביאתו ראשונה מכוין לשם אישות ונישואין, כדקי"ל שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. קמ"ל שאף אם אכן נשאה לבסוף ומת, כבר נאסרה לכהונה בביאתו הראשונה.
