הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
משמעות מילת היחס-קישור "עם"
יבמות לח ע"א
הכי קאמר: מתה, מה יעשה בכתובתה? ושבקה, נכסים הנכנסים והיוצאים עמה? ב"ש אומרים: יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב, וב"ה אומרים: נכסים בחזקתן. אמר רב אשי: מתני' נמי דיקא, דקתני יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב, ולא קתני יורשי האב עם יורשי הבעל, ש"מ
1.
רב אשי מדייק מהמשנה שיורשי האב - כלומר יורשי האשה-יבמה - יותר מוחזקים בנכסי האשה כי כתוב במשנה "עם יורשי האב" [ולא להיפך] - שהם העיקר!
2.
לדיוק הנלמד מהמלה "עם" מצינו להלן:
תוספות ישנים מסכת יומא דף פה עמוד ב:
תשובה בעיא יום הכפורים יום הכפורים לא בעי תשובה. ואם תאמר הכא משמע דיום הכפורים עיקר ואפילו הכי קאמר עם תשובה
וקשה מכאן על מה שרגיל רבינו יעקב לומר דתלמוד תורה טפל לגבי דרך ארץ מדקתני (באבות פ"ב מ"ב) יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ
אלמא דרך ארץ עיקר
מהביטוי "תלמוד תורה עם דרך ארץ" משמע ש"דרך ארץ" עיקר ביחס ל"תלמוד תורה"!
3.
המשך דברי תוס' לעיל והקשר לסוגייתנו:
כדדייקינן ביבמות פרק החולץ (יבמות דף לח ב) גבי שומרת יבם שנפלו לה נכסים דיורשי האב עיקר
ומיירי בנכסי מלוג מדקתני יחלקו יורשי בעל עם יורשי האב אלמא יורשי האב עיקר
ואילו הכא קאמר עם התשובה אף על פי שאינה עיקר א]
באופן עקרוני משמע מדבריו שמילת היחס "עם" משמעותה שהביטוי/הלכה שמובא אחרי ה"עם" הוא הדין העיקרי החשוב יותר. ולכן בסוגייתנו "יורשי האב עיקר".
4.
ומיישב את הקושיה על עניין התשובה, שם, במסכת יומא:
י"ל דהכי קאמר עם התשובה שעשה כבר צריך יוה"כ ואינו בא לומר שצריך שניהם אי נמי משום מיתה דבהדיא תנא עם התשובה דתשובה עיקר גבי מיתה
ועוד יש לומר דלרבי נמי צריך תשובה לכפרה גמורה אף על גב דמהני יום הכפורים למעט מכרת מ"מ כפרה גמורה בלא תשובה ליכא
דאל"כ למה חרב הבית בשביל עונותינו כיון שיום הכפורים מכפר חוץ מג' דברים דפורק עול וכו'
ועוד מקשי' על פירוש ר"ת מדכתיב ראה חיים עם אשה וגו'
מהפסוק "ראה חיים עם אשה" משמע ש"אשה" חשובה יותר.
