הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
בית שמאי ובית הלל והכרעת רבי עקיבא
יבמות טו ע"א
מתיב רב משרשיא: מעשה בר' עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט, ונהג בו ב' עשורין, אחד כדברי ב"ש ואחד כדברי ב"ה, ש"מ: עשו! ר' עקיבא גמריה אסתפק ליה, ולא ידע אי ב"ה באחד בשבט אמור, או בט"ו בשבט אמור.
מבנה הסוגיה:
1.
מתיב רב משרשיא:
רב משרשיא רוצה להוכיח מברייתא שבית שמאי פסקו כדעתם ולא כבית הלל [לא "נכנעו" לבית הלל]. בכל הסוגיה הגמרא פתחה הוכחות מסוג זה בביטוי "תא שמע", ומדוע כאן נפתח כקושיה - "מתיב"!
2.
מעשה בר' עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט, ונהג בו ב' עשורין, אחד כדברי ב"ש ואחד כדברי ב"ה, ש"מ: עשו!
רבי עקיבא נהג בהלכות מעשר לגבי אתרוג גם כבית שמאי וגם כבית הלל. מכאן מוכח שבית שמאי נשארו בדעתם ולא קיבלו בנושא זה את דעת בית הלל. [וזהו הדיון הכללי בסוגייתנו]
3.
עונה הגמרא:
ר' עקיבא גמריה אסתפק ליה, ולא ידע אי ב"ה באחד בשבט אמור, או בט"ו בשבט אמור.
רבי עקיבא פסק כבית הלל [ואולי גם בית שמאי נהגו כמותם] אלא שרבי עקיבא [אפילו בתקופתו] לא ידע עדיין מה אמרו בית הלל ומה שעשה כבית שמאי עשה לא בגלל שאולי הלכה כמותם, אלא בגלל שאולי גם בית הלל סוברים כך.
4.
ראוי להשלים את הדיון במעשה זה של רבי עקיבא כמפורט יותר במסכת ראש השנה:
ראה מה שכתבנו על מסכת ראש השנה דף יד:
בגמרא:
תנו רבנן: מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט, ונהג בו שני עישורין,
אחד כדברי בית שמאי, ואחד כדברי בית הלל.
עד כאן הובא גם בסוגיה במסכת יבמות, ובזה התקיים הדיון האם ניתן להוכיח מכאן שבית שמאי הודו לבית הלל או לא.
5.
רבי יוסי בר יהודה אומר: לא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה, אלא מנהג רבן גמליאל ורבי אליעזר נהג בה. דתנן: אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים, ולירק בדרך אחד. שוה לאילן בשלשה דרכים: לערלה, ולרבעי, ולשביעית. ולירק בדרך אחד - שבשעת לקיטתו עישורו, דברי רבן גמליאל. רבי אליעזר אומר: אתרוג שוה לאילן לכל דבר. -
רבי יוסי בר יהודה אומר שרבי עקיבא לא הסתפק אם הלכה כבית הלל או כבית שמאי - לגבי ראש השנה למעשרות - אלא אם הלכה כרבן גמליאל או כרבי אליעזר בעניין אחר - אם באתרוג הולכים לפי הלקיטה או לפי החנטה לעניין מעשרות.
5.1
וקשה, הרי הגמרא יכלה לענות גם בסוגיה במסכת יבמות דף טו, שרבי עקיבא הסתפק בין רבן גמליאל ובין רבי אליעזר, וממילא לא ניתן להוכיח מהתנהגותו של רבי עקיבא אם בית שמאי עשו כבית הלל או לא.
ואולי תלוי בהמשך דברי הגמרא כאן.
6.
הגמרא במסכת ראש השנה ממשיכה:
ומי עבדינן כתרי חומרי? והתניא: לעולם הלכה כדברי בית הלל. והרוצה לעשות כדברי בית שמאי - עושה, כדברי בית הלל - עושה. מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר +קהלת ב+ והכסיל בחשך הולך. אלא: אי כבית שמאי בקוליהון ובחומריהון, אי כבית הלל בקוליהון ובחומריהון! -
מקושיית הגמרא משמע שהיא מקשה קושיה לפי ההסבר/ההנחה לעיל בסעיף 4 - דעת תנא קמא בברייתא, שרבי עקיבא התלבט אם הלכה כבית הלל או הלכה כבית שמאי.
6.1
הערה: לכאורה רבי עקיבא מעוניין לא להכריע כבית הלל ופסק כשניהם, למרות שאין סתירה הכרחית ביניהם במובן זה שלפי צד אחד המעשה שעשה רבי עקיבא הוא עבירה [ואילו במחלוקת בין בית הלל ובית שמאי - בסוגיה ביבמות - אם צרת הערוה מתייבמת זוהי עבירה לפי בית הלל, ואם היא פטורה לגמרי מיבום וחליצה ואם נישאת לזר זוהי עבירה לפי בית שמאי].
אמנם גם בסוגיה ביבמות ניתן לפתור את המחלוקת על ידי חליצה - כדברי רבי יוחנן בן נורי בסוגייתנו במסכת יבמות.
7.
הגמרא מיישבת את הקושיה באותו אופן שהיא מיישבת בעזרת הסבר זה את הקושיה במסכת יבמות:
רבי עקיבא גמריה אסתפק ליה, ולא ידע אי בית הלל באחד בשבט (אומר) +מסורת הש"ס: [אמרו]+ אי בחמשה עשר בשבט (אומר) +מסורת הש"ס: [אמרו]+.
רבי עקיבא לא נהג בעניין מעשרות כשתי שיטות סותרות אלא הוא לא ידע מהי דעת בית הלל, וכך הגמרא תרצה גם בסוגייתנו שרבי עקיבא הסתפק בדעת בית הלל, וממילא אין להוכיח שבית שמאי הודו להית הלל.
8.
ונוסיף:
ראה מה שכתבנו על חולין דף מד:
בגמרא:
אמר מר בריה דרבינא, מותבינא תיובתא כלפי סנאיה דרבא:
לעולם הלכתא כדברי ב"ה, והרוצה לעשות כדברי בית שמאי - עושה, כדברי בית הלל - עושה, מקולי בית שמאי ומקולי ב"ה - רשע,
תלמוד בבלי מסכת חולין דף מד עמוד א
מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר: +קהלת ב'+ הכסיל בחושך הולך, אלא אי כבית שמאי כקוליהן וכחומריהן, אי כבית הלל כקוליהן וכחומריהן.
הא גופא קשיא, אמרת: לעולם הלכה כדברי ב"ה והדר תני והרוצה לעשות כדברי ב"ש - יעשה!
לא קשיא: כאן קודם בת קול, כאן לאחר בת קול. ואי בעית אימא, אף לאחר בת קול ורבי יהושע היא, דאמר: אין משגיחין בבת קול.
סוגיה זו [ויש דומות לה בש"ס] יש בה כמה יסודות חשובים בכללי הכרעה בגמרא.
9.
בפשט יש שני הסברים להסביר את הברייתא:
הסבר ראשון בגמרא: אחרי שיצאה בת הקול - הלכה כבית הלל לגמרי, ואין לפסוק כבית שמאי [הראשונים מוסיפים שבית שמאי עצמם רשאים לנהוג כשיטתם, בגלל שמדובר ב"מחלוקת גדולה שכל גדולי ישראל נכנסין בה..." [רמב"ן, מובא ב"מתיבתא", מג עמוד ב, הערה מ]
10.
הסבר שני בגמרא: בברייתא יש מחלוקת. הרישא - "לעולם הלכתא כבית הלל", והסיפא חולקת וסוברת "והרוצה..." והיא כדעת רבי יהושע שקבע שאין משגיחין בבת קול.
11.
מסקנות נוספות: גם לפני שיצאה בת הקול אי אפשר לפסוק כשתי דעות סותרות – וזה הקשר לסוגייתנו, לדינו של רבא.
וראה בהרחבה ב"מתיבתא", הערה ד.
עד כאן מה שכתבנו במסכת חולין דף מד ומתאים גם כאן במסכת ראש השנה דף יד. וראה גם בהרחבה בהערות שב"מתיבתא".
12.
ומסוגייתנו במסכת יבמות דף טו ניתן להוכיח שבאמת בתקופת רבי עקיבא עדיין לא הוכרע אם בית שמאי הודו לבית הלל בכל המחלוקות ביניהם!
