הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"סתם משנה" - בית הלל

יבמות יג ע"א-ע"ב

מתני'. שש עריות חמורות מאלו, מפני שנשואות לאחרים - צרותיהן מותרו': אמו, ואשת אביו, ואחות אביו, אחותו מאביו, ואשת אחי אביו, ואשת אחיו מאביו. 
בית שמאי מתירין הצרות לאחים, ובית הלל אוסרים.
חלצו - ב"ש פוסלין מן הכהונה, ובית הלל מכשירין; נתייבמו - בית שמאי מכשירין, ובית הלל פוסלין. אע"פ שאלו אוסרים ואלו מתירין, אלו פוסלין ואלו מכשירין, לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי. כל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרים ואלו מטמאין, לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו.

1."
במשנה זו חולקים בית שמאי על בית הלל וסוברים שצרת ערוה מותרת לאחי בעלה המת. בפשטות בית שמאי סוברים שצרת ערוה צריכה או להתייבם או לחלוץ כי דינה הוא ככל אשת אח שנפלה לייבום.

2.

הערה: מדוע עניין זה מוזכר כאן במשנה כ"סיפא" של עניין אחר, ומדוע לא הובאה מחלוקת זאת במשנה הראשונה.

2.1

אמנם יתכן שמשנה ב' היא רצף אחד של משנה א.
בספר המשניות באמת עניין זה מובא כמשנה עצמאית וכמשנה ד, וכן במשניות שברי"ף. ובמשניות בירושלמי כמשנה ו [ומשנה א בבבלי מחולקת לכמה משניות].

3.
סוגייתנו - ובהמשך - בדפים הבאים דנין בהרחבה במחלוקת זו של בית שמאי ובית הלל [נדון שם], אבל נראה בכל זאת להעיר:
הרי שיטת בית הלל היא ה"סתם משנה" במשנה הראשונה במסכת, ואילו כאן מובאת מחלוקת בדין זה בין בית שמאי ובית הלל.

3.1
לכאורה יש להתייחס אל שתי משניות אלה בסוגייתנו [כפי האמור לעיל בסעיף 2.1] כאל "סתם ואחר כך מחלוקת", והכלל הוא שבמקרה כזה "אין הלכה כסתם משנה"! אם משמעות הכלל היא, שכעיקרון - במקרה כזה - אין הלכה כסתם משנה הרי יוצא שיש לפסוק כבית שמאי במשנתנו [דף יג].

3.2
אבל אם משמעות הכלל היא [וכך מקובל לומר] "רק" שאין הכרח לפסוק כ"סתם משנה" הרי שעדיין יתכן לומר שהלכה כבית הלל - כ"סתם משנה" - משנה א במסכת.

3.3
ואמנם, בדיון בסוגייתנו משמע שהלכה כבית הלל על פי כלל יסודי בש"ס, שהלכה כבית הלל נגד בית שמאי.

3.4
לפי כל הנ"ל יתכן שאם המחלוקת במשנתנו היתה בין שני תנאים אחרים, ומשנה א היתה לפי אחד משני תנאים אלה באמת יתכן שלא היתה הלכה כתנא במשנה א שהוא "סתם משנה" !

4.
ויש מי שאומר שמשנה שיש בה מחלוקת בין בית הלל ובית שמאי מוגדרת כ"סתם משנה" - וכפי דעת בית הלל כי "בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה" - ראה לעיל במסכת יבמות דף ט. ולכן, גם משנתנו [משנה ב בדף יג] מוגדרת כ"סתם משנה" ומתאימה ל"סתם משנה" בדף ב [משנה א].