הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

משנה "כפולה"

חגיגה כו ע"א

משנה. הגבאין שנכנסו לתוך הבית, וכן הגנבים שהחזירו את הכלים, נאמנין לומר לא נגענו, ובירושלים נאמנין על הקודש, ובשעת הרגל אף על התרומה.
גמרא. ורמינהי: הגבאין שנכנסו לתוך הבית, הבית כולו טמא!
לא קשיא: הא - דאיכא נכרי בהדייהו, הא - דליכא נכרי בהדייהו.
דתנן: אם יש נכרי עמהן - נאמנין לומר לא נכנסנו אבל אין נאמנים לומר נכנסו אבל לא נגענו. וכי איכא נכרי בהדייהו מאי הוי? רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד אמר: אימת נכרי עליהן, וחד אמר: אימת מלכות עליהן. מאי בינייהו? - איכא בינייהו נכרי שאינו חשוב.

1.
משנה מסכת טהרות פרק ז משנה ו:

[*] הגבאים שנכנסו לתוך הבית הבית טמא
אם יש עמהן כנעני נאמנים לומר לא נכנסנו אבל אין נאמנים לומר נכנסנו אבל לא נגענו הגנבים שנכנסו לתוך הבית אין טמא אלא מקום רגלי הגנבים ומה הן מטמאין האוכלים והמשקים וכלי חרס הפתוחין אבל המשכבות והמושבות וכלי חרס המוקפין צמיד פתיל טהורים אם יש עמהן כנעני או אשה הכל טמא:

מאד מוזר שהגמרא מקשה סתירה בין משנתנו למשנה במסכת טהרות כאשר במסכת טהרות מודגש "אם יש כנעני..." וממילא ההבחנה בין 2 המשניות ברורה.

2.
ואולי יש לומר שבקושייתה הגמרא הבינה שמשנתנו שלא מביאה את התוספת כבמשנה במסכת טהרות באמת חולקת וסוברת שבכל מקרה [עם נכרי או בלי נכרי] אינו נאמן.

3.
ובתירוץ של "לא קשיא..." הגמרא מבארת שמשנתנו עוסקת ["אוקימתא"] דווקא כשאין נכרי עימו.

4.
ונראה שמדובר בשתי משניות דומות בתוכנן ובסגנונן. ולפי תירוץ הגמרא שתי המשניות דומות לגמרי בתוכנן [זהות].

5.
ואולי יש להסביר תופעה זו - של משניות בש"ס שהן "כפולות" - בכך שלפני "רבי" היו 600 סדרי משנה [ולפי דעת אחרת - 700 סדרי משנה - והרחבנו על כך בדפים הקודמים]. הסדרים הללו כללו "כפולות" רבות של משניות. כל משנה שהיתה קשורה לכמה נושאים שובצה בכל מקום שיש לה קשר אליו. [ועדיין יש להבחין בין שתי משניות שזהות לגמרי לבין שתי משניות שזהות רק בחלקן.]