הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"והתניא" - משנה עתיקה?
חגיגה כה ע"א
גמרא. ביהודה - אין, ובגליל - לא. מאי טעמא? אמר ריש לקיש: מפני שרצועה של כותים מפסקת ביניהן. - וניתיב בשידה תיבה ומגדל! - הא מני - רבי היא, דאמר: אהל זרוק לאו שמיה אהל.
דתניא: הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל, רבי מטמא, ורבי יוסי ברבי יהודה מטהר. -
ולייתוה בכלי חרס המוקף צמיד פתיל! -
אמר רבי אליעזר: שונין, אין הקדש ניצול בצמיד פתיל. -
והתניא: אין חטאת ניצלת בצמיד פתיל, מאי לאו, הא קדש ניצול! -
לא, הא מים שאינן מקודשים ניצולין בצמיד פתיל. -
והאמר עולא: חברייא מדכן בגלילא! - מניחין, ולכשיבא אליהו ויטהרנה.
1.
הגמרא מקשה מברייתא "והתניא אין חטאת ניצלת...".
2.
הפרשנים מעירים שזו משנה במסכת פרה:
משנה מסכת פרה פרק יא משנה א:
[*] צלוחית שהניחה מגולה ובא ומצאה מכוסה פסולה הניחה מכוסה ובא ומצאה מגולה אם יכולה החולדה לשתות הימנה או נחש לדברי רבן גמליאל אי שירד בה טל בלילה פסולה
החטאת אינה נצולה בצמיד פתיל ומים שאינן מקודשין נצולין בצמיד פתיל:
3.
לאור הנ"ל יש פרשנים שמשנים את הגירסא בסוגייתנו ל"והתנן" [קושיה ממשנה] במקום "והתניא" [קושיה מברייתא] - ראה "הגהות וציונים", אות א.
4.
אולם ראה "טורי אבן" מה שדן בזה. הוא טוען שמדובר בברייתא ששונה מהמשנה, והוא מסביר מדוע קושיית הגמרא היא דווקא מהברייתא ולא מהמשנה.
5.
עיקר הדברים, שלא יתכן שהגמרא מקשה מהמשנה במסכת פרה, כי התרוץ קובע: לא, הא מים שאינן מקודשים ניצולין בצמיד פתיל. ומשמע שמדובר בדיוק של הגמרא, אבל קטע זה הרי מפורש שם במשנה!
6.
ועדיין השאלה במקומה עומדת, הרי מהמשנה שם משמע שאין שום קושייה על סוגייתנו ומדוע בכלל הגמרא התייחסה לנושא.
7.
ניתן ליישב זאת: הגמרא רצתה לבדוק אם סוגייתנו מתיישבת גם לפי הברייתא.
8.
אבל בעיקר נראה להסביר את התופעה הזאת באופן עקרוני, כמו שהסברתנו לעיל על מסכת חגיגה דף כב:
הערה: זו תופעה שמובאת הרבה בש"ס, שבגללה משנים מ"תנן" ל"תניא" וכן להיפך!
9.
ונראה להסביר זאת כך: כבר הוזכר [בדפים הקודמים במסכתנו] שלפני דורו של "רבי" היו 600 או 700 סדרי משנה. "רבי" בחר, ליקט ושינה את הלשון וערך מכולם "רק" 6 סדרי משנה [אולי בגלל שלא רצה לבטל לגמרי את הכלל ש"דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבם]. חלק מהברייתות שבש"ס כנראה הם מאותם סדרי משנה ולכן הגמרא פותחת את הציטוט מהם בביטוי "תנן", למרות שהם לא משובצים במשנת "רבי יהודה הנשיא" [=משנתנו].
10.
לפי הנ"ל:
יש העדפה לצטט מאותה "ברייתא" כי היא קדמה למשנתנו.
ולכן גם יש לכנותה "תנן" ולא תניא.
11.
מסקנה חשובה: אין למהר ולשנות הגירסא מ"תנן" ל"תניא" ולהיפך !!!
12.
לפי זה "ברייתא" כזאת יותר "חשובה" ממשנה!
13.
ולסוגייתנו: אמנם מדובר בסוגייתנו בברייתא ששובצה במשניות שלפני תקופת "רבי". היא היתה קצרה מאד, ומתוך דיוק ממנה נתווספה התוספת של "מים שאינן מקודשים ניצולין בצמיד פתיל" וכך נוצרה המשנה במסכת פרה!
13.1
אבל הפתיחה נשארה "תניא". אמנם לפי מה שהסברנו בסעיפים לעיל יתכן שהיה עדיף שהפתיחה תהיה "תנן".
13.2
אבל אולי תוספת החידוש כאן היא, שאותה משנה שלפני "רבי" היתה קצרה [ולעיל הסברנו מדוע זה כך], ומתוך לימוד באותה משנה קצרה התווסף בה קטע עד כדי היווצרותה של משנה חדשה על ידי "רבי"!
כלומר, משנה שהיוותה מקור "קצר" למשנה מאוחרת יותר [משנת "רבי"] מוגדרת כ"תניא"!
