הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תנאי היא" - כמי פוסקים

חגיגה כב ע"א

דתנן: כלים שמילאן כלים והטבילן - הרי אלו טהורין, ואם לא טבל, מים המעורבים - עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד. מאי קאמר ואם לא טבל? - הכי קאמר: ואם אינו צריך להטבילו, ומים המעורבין - עד שיהו מעורבין כשפופרת הנוד.  

1.
"דתנן" - הכוונה למשנה במסכת מקוואות:

משנה מסכת מקוואות פרק ו משנה ב:

[*] דלי שהוא מלא כלים והטבילן הרי אלו טהורים ואם לא טבל אין המים מעורבין עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד:

2.
אין התאמה מלאה ושלמה בין הקטע המצוטט בסוגייתנו לבין המשנה במסכת מקוואות. ולכן אומר הר"ש בביאורו למסכת מקווואת:

ר"ש מסכת מקוואות פרק ו:

והתם מייתי ברייתא כעין משנה זו דקתני

כלומר, בסוגייתנו זאת ברייתא ולא המשנה במסכת מקוואות. ואולי לפיו צריך לגרוס בסוגייתנו "דתניא" ולא "דתנן" [ראה "הגהות וציונים", אות ה].

3.
ולפיו יוצא, שבמסורת חז"ל היתה ברייתא דומה מאד למשנה. מדוע? וכן מדוע סוגייתנו לא ציטטה את המשנה והעדיפה דווקא את לשון הברייתא?

הערה: זו תופעה שמובאת הרבה בש"ס, שבגללה משנים מ"תנן" ל"תניא" וכן להיפך!

4.
ונראה להסביר זאת כך: כבר הוזכר [בדפים הקודמים במסכתנו] שלפני דורו של "רבי" היו 600 או 700 סדרי משנה. "רבי" בחר, ליקט ושינה את הלשון וערך מכולם "רק" 6 סדרי משנה [אולי בגלל שלא רצה לבטל לגמרי את הכלל ש"דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבם]. חלק מהברייתות שבש"ס כנראה הם מאותם סדרי משנה ולכן הגמרא פותחת את הציטוט מהם בביטוי "תנן", למרות שהם לא משובצים במשנת "רבי יהודה הנשיא" [=משנתנו].

5.
לפי הנ"ל:
יש העדפה לצטט מאותה "ברייתא" כי היא קדמה למשנתנו.
ולכן גם יש לכנותה "תנן" ולא תניא.

6.
מסקנה חשובה: אין למהר ולשנות הגירסא מ"תנן" ל"תניא" ולהיפך !!!