טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

רעות שנעשות צרות זו לזו, כגון זיבורא ועקרבא – צרעה מזרחית

"רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי: והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות, עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו? מאי רעות וצרות? אמר רב: רעות שנעשות צרות זו לזו, כגון זיבורא ועקרבא" (חגיגה, ה ע"א).

פירוש:  פירוש: רבי יוֹחָנָן כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי [כאשר היה מגיע לפסוק זה, היה בוכה] נאמר: "וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת" (דברים לא, כא), אמר: עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מַמְצִיא לוֹ רָעוֹת וְצָרוֹת, וכי תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ?! על לשון הכתוב שואלים מַאי [מה פירוש] "רָעוֹת רבות וְצָרוֹת"? אָמַר רַב: רָעוֹת שֶׁנַּעֲשׂוֹת צָרוֹת (אויבות) זוֹ לְזוֹ, שכל תקנה שעושים לאחת מהן מזיקה לשניה, כְּגוֹן מי שנעקץ על ידי זִיבּוּרָא וְעַקְרַבָּא [צרעה ועקרב] שהרפואה שעושים לעקיצה של זה מזיקה לעקיצה של זה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ) (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: צרעה מזרחית   שם באנגלית:  Oriental Hornet   שם מדעי: Vespa orientalis

שם נרדף במקורות: זיבורא (הנקבה זיבורתא)   שמות בשפות אחרות: ערבית - דבור


נושא מרכזי: הטיפול בעקיצות צרעה ועקרב.

לנושאים נוספים העוסקים בעקרב ראו: "עקרב – ריכוז נושאים וקישוריות"

דרשת רב שעקיצות צרעה ועקרב הן רעות הצרות זו לזו נאמרה על פי הסוגיה בעבודה זרה (כח ע"ב): "חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא, וחילופא סכנתא"(1). ברש"י שלפנינו אנו מוצאים: "זיבורא ועקרבא - נקיט הכי, משום דאמרינן במסכת עבודה זרה בפרק אין מעמידין: חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא, וחילופא סכנתא, הלכך, היכא דנכתיה זיבורא ועקרבא - נעשות צרות זו לזו, דלית ליה תקנתא לא בקרירי - דקשה לעקרב, ולא בחמימי - דקשה לזיבורא". על פי מסורת הש"ס דברים אילו אינם מפירוש רש"י אלא דברי תוס'. פירוש אחר מופיע בד"ה הקודם ברש"י: "צרות - סמוכות זו לזו, לשון וכעסתה צרתה (שמואל א א) שתי נשים יחד". על פירוש מקשה התוס' בעבודה זרה: "חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופא סכנתא - מכאן פירש ר"י הא דאמרינן בפ"ק דחגיגה (דף ה.) ומצאוהו רעות רבות וצרות כגון זיבורא ועקרבא ששניהם צרות זו לזו שאי אפשר לעשות לו לא חמימי ולא קרירי ודלא כפ"ה שפירש שעושות לו הרבה צרות ולפירושו קשה מה היה לו להזכיר אלו יותר מהאחרות".

בסקירה שערכתי על מנת לבדוק את הריאליה של דברי רב חיפשתי המלצות רפואיות לטיפול בעקיצות צרעות ודבורים לעומת עקרבים. התברר לי שלמרות קיומם של הבדלים גדולים בהרכב הארס של פרוקי רגלים אלו מומלץ תמיד לקרר את איזור העקיצה בניגוד לדברי רב. פניתי בשאלה לרב ד"ר מרדכי הלפרין והנה תשובתו כלשונה:

לגבי חימום ארס עקרבים מול קירור מקום עקיצת צרעה, אין לי ידיעה בדוקה המבוססת על הוכחות. אמנם מבחינה תיאורטית ייתכן שעקב מנגנון הפעולה השונה של הארס בשני המקרים, ניתן להבין את דברי הגמרא אם מדובר בעקיצות מסכנות חיים.

חייבים לזכור שהעיקרון המוזכר בגמרא מבוסס על תצפיות רפואיות של רופאי הזמנים ההם, והיתה גם פרקטיקה מקובלת, באזורים מוכי עקרבים וצרעות, כך שלא ראוי לזלזל בו.

כשמדובר בארס קטלני של עקרב, ובהעדר בתי חולים או מרפאות עם אנטידוט לארס, ייתכן שחימום מיידי של מקום העקיצה במים רותחים עד כדי דנטורציה של חלבון הארס הקטלני, יקטין את התמותה. כדאי כמובן לברר מהי מידת החום הפוגע בחלבוני ארס העקרב.

לעומת זאת מנגנון הסיכון בארס צרעות הוא עקב הפעלה חדה של מערכת החיסון. קירור המקום מקטין את התגובה החיסונית בעוד שחימומו מגדיל משמעותית תגובה זו.

צרעה מזרחית       

על השמות הארמיים של הצרעה והסכנה בה ראו במאמר "ונפקא ערעיתא מן כותלא". לקריאה הקש/י כאן.

 

(1) פירוש: חֲמִימֵי לְעַקְרַבָּא וּקְרִירֵי לְזִיבּוּרָא [דברים חמים מועילים לעקיצת עקרב ודברים קרים לדבורה], וְחִילּוּפָא סַכַּנְתָּא [וחילוף הדברים הוא סכנה].  
 

לעיון נוסף:

מצגת על הצרעה המזרחית שהוכנה על ידי חנוך פלסר משדה אליהו. לצפייה במצגת לחץ כאן.
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.