סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

סדר הדורות - תקופת רבי עקיבא

מועד קטן כח ע"ב


תנו רבנן: כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ארבעה זקנים לנחמו: רבי טרפון, ורבי יוסי הגלילי, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא.
אמר להם רבי טרפון: דעו שחכם גדול הוא, ובקי באגדות, אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו. אמר רבי עקיבא: ואני אחרון.
פתח רבי ישמעאל ואמר: רבו עונותיו, תכפוהו אבליו, הטריח רבותיו פעם ראשונה ושניה.
נענה רבי טרפון ואמר: ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה, והלא דברים קל וחומר: ומה נדב ואביהוא שלא עשו אלא מצוה אחת, דכתיב ויקרבו בני אהרן את הדם אליו - כך, בניו של רבי ישמעאל - על אחת כמה וכמה. נענה רבי יוסי הגלילי ואמר: וספדו לו כל ישראל וקברו אתו, והלא דברים קל וחומר: ומה אביה בן ירבעם שלא עשה אלא דבר אחד טוב, דכתיב ביה יען נמצא בו דבר טוב - כך, בניו של רבי ישמעאל - על אחת כמה וכמה. מאי דבר טוב? רבי זירא ורבי חיננא בר פפא; חד אמר: שביטל משמרתו ועלה לרגל, וחד אמר: שביטל פרדסאות שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל.
נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשנים [אשר היו לפניך כן] ישרפו לך, והלא דברים קל וחומר: ומה צדקיהו מלך יהודה, שלא עשה אלא מצוה אחת, שהעלה ירמיה מן הטיט - כך, בניו של רבי ישמעאל - על אחת כמה וכמה.
נענה רבי עקיבא ואמר: ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרמון בבקעת מגדון. ואמר רב יוסף: אלמלא תרגומיה דהאי קרא לא הוה ידענא מאי קאמר: בעידנא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרמון בר טברימון, וכמספד דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא [בבקעת מגידו] והלא דברים קל וחומר: ומה אחאב מלך ישראל, שלא עשה אלא דבר אחד טוב, דכתיב והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם - כך, בניו של רבי ישמעאל - על אחת כמה וכמה. 

הערה: תולדות החכמים - בהמשך - מצוטטים מתוך "אטלס עץ חיים" שמובא גם ב"פרוייקט השו"ת".

1.

תנו רבנן: כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ארבעה זקנים לנחמו:

תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבי ישמעאל

1.1
רבי ישמעאל -
תנא בדור השלישי. מושבו היה בדרום, סמוך לאדום (כתובות ס"ד ע"א), ונראה ששם היתה ישיבתו הגדולה "בי ר' ישמעאל". הוא סתם רבי ישמעאל בש"ס וההוכחה, שמובא מעשה מרבי ישמעאל בן אלישע (בשבת י"ב ע"ב). ואותו מעשה מובא (ירו', שבת פ"א ה"ג) בשם סתם רבי ישמעאל.

1.2
תלמידו המובהק של רבי נחוניא בן הקנה (שבועות דף כ"ו ע"א) ותלמידם של רבי אליעזר (ספרא תזריע פי"ג)
ושל רבי יהושע (עבודה זרה דף כ"ט ע"ב)

מכיוון שהיה תלמידו של רבי יהושע לכן ברור מדוע רבי יהושע בסוגייתנו פתח ראשון.

1.3
וחברו ובר פלוגתיה המובהק של ר"ע (יומא דף ע"ה ע"ב).

1.4

בין תלמידיו הגדולים היו רבי מאיר (עירובין י"ג ע"א), רבי יונתן (מנחות נ"ז ע"ב), רבי יאשיה (שם), ור' אלעאי [אביו של ר' יהודה] (גיטין ו' ע"ב).

1.5

הפירוש על ספר שמות שבידינו, הידוע בשם מכילתא דר' ישמעאל יצא מבית מדרשו.

1.6
רבי טרפון אמר עליו: "חכם גדול הוא ובקי באגדות" (מועד קטן דף כ"ח ע"ב). בילדותו נשבה והובא לרומי ור' יהושע פדאו בממון רב (גיטין נ"ח ע"א).

2.

רבי טרפון, ורבי יוסי הגלילי, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא.

לכאורה הרשימה הנ"ל היא לפי סדר הדורות - או לפי גדלות החכמים ויחסי רב-תלמיד [/"רב ותלמיד"/].

אמר להם רבי טרפון: דעו שחכם גדול הוא, ובקי באגדות, אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו.

רבי טרפון פתח ראשון מכיון שהוא החכם ה"גדול" בחבורה או בגלל שהיה רבו של רבי ישמעאל [ולכאורה היינו הך] - ראה לעיל סעיף 1.2

3.

אמר רבי עקיבא: ואני אחרון.

3.1
חידושי הר"ן מסכת מועד קטן דף כח עמוד ב:

"אל יכנס אדם מכם לתוך דברי חברו. פירוש שלא ידרוש שום אחד ממנו מה שיאמר חברו.
א"ר עקיבא ואני אחרון פירוש ולא אדרוש שום דבר שתאמרו, כנ"ל לפרש."

3.2
משמע מהר"ן שבקשת רבי יהושע היתה שכל אחד מהזקנים לא יחזור על דברי חברו ויצטרך לומר דבר "חדש". ועל כך הגיב רבי עקיבא שהוא עצמו ידבר אחרון ו"יצליח" לומר דברים שלא יאמרו החכמים האחרים.

לכאורה נראה מדבריו קצת "גאווה"! וכנראה שכוונתו של רבי עקיבא היא, שהוא רבם [של הזקנים] ולכן יוכל לחדש דברים. ודווקא בגלל שרבי ישמעאל [האבל] הוא בן מחלוקתו של רבי עקיבא הרבה פעמים. ראה לעיל בסעיף 1.3

3.3
לפי הנ"ל יוצא, שרבי עקיבא הוא ה"גדול" בחבורה - אחרי רבי יהושע!

4.

פתח רבי ישמעאל ואמר: רבו עונותיו, תכפוהו אבליו, הטריח רבותיו פעם ראשונה ושניה.

לפי הכלל שהאבל פותח ראשון.

5.

נענה רבי טרפון ואמר: +ויקרא י'+ ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה, והלא דברים קל וחומר: ומה נדב ואביהוא שלא עשו אלא מצוה אחת, דכתיב +ויקרא ט'+ ויקרבו בני אהרן את הדם אליו - כך, בניו של רבי ישמעאל - על אחת כמה וכמה.

5.1

תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבי טרפון (2)

1. רבי טרפון - תנא בדור השני - השלישי. ראה את הבית בבניינו וזכה לשמוע את קולו של הכהן הגדול (קידושין ע"א ע"א). נראה, שקיבל מרבן יוחנן בן זכאי (תוספתא חגיגה ספ"ג). מתלמידי בית שמאי (יבמות ט"ו ע"א רש"י). מזקני דורו וקראו לו "אביהן של כל ישראל" (ירו', יומא פ"א ה"א).

לא מוזכר כאן חברו "רבי אליעזר"="רבי אליעזר הגדול"="רבי אליעזר בן הורקנוס"

5.2

מראשי המדברים ביבנה: "וזו שאלה נשאלה לפני חכמים בכרם יבנה וכו', נענה ר"ט וכו'" (זבחים נ"ז ע"א). מקומו הקבוע היה לוד (חגיגה י"ח ע"א).
חברם של ר' יהושע ורבי אלעזר בן עזריה (ידים פ"ד מ"ג).

מסוגייתנו משמע שרבי טרפון היה "גדול" מרבי אלעזר בן עזריה.

5.3

הגמרא מפקפקת אם היה רבו או חברו של ר"ע (כתובות פ"ד ע"ב). ר"ט אמר לר"ע: "כל הפורש ממך, כפורש מחייו" (תוספתא מקואות ספ"א).

מסוגייתנו משמע שהיה "גדול" מרבי עקיבא.

5.4
בין תלמידיו היו אלעזר בן מתיא, חנינא בן חכינאי, שמעון בן עזאי ושמעון התימני (תוספתא ברכות פ"ד), וכן ר' יהודה (תלמידו של ר"ע) למד אצלו בילדותו (מגילה כ' ע"א). היה עשיר גדול (מסכת כלה רבתי פ"ב).

5.5

קיים בהקפדה מלאה מצות כיבוד אם (קידושין ל"א ע"ב). נהג לומר "אקפח את בני" (פרש"י שבת י"ז ע"א: "מצטער היה על תורה המשתכחת ומקלל את עצמו"), ובאמת קיפח את בניו ולא נשאר לו בן, רק בן בתו (ב"מ פ"ה ע"א) נפטר אחרי רבי אליעזר (גיטין פ"ג ע"א).

מעניין, שבסוגייתנו - מועד קטן דף כ"ח - הוא הראשון שפתח בדברי ניחומים לרבי ישמעאל שגם הוא התאבל על בניו!

5.6

2. רבי טרפון - בעל "יתו"א" סובר, שהיה עוד רבי טרפון בימי רבי, ומסתמך על הגמרא: "רבי יהודה נשיאה היה ליה פטר חמור שדריה לקמיה דרבי טרפון" (בכורות י"א ע"א), אך בספר "כפתור ופרח" פט"ז הגירסא אחרת.

רבי טרפון זה לא מתאים לסוגייתנו.

6.

נענה רבי יוסי הגלילי ואמר: +מלכים א' י"ד+ וספדו לו כל ישראל וקברו אתו, והלא דברים קל וחומר: ומה אביה בן ירבעם שלא עשה אלא דבר אחד טוב, דכתיב ביה +מלכים א' י"ד+ יען נמצא בו דבר טוב - כך, בניו של רבי ישמעאל - על אחת כמה וכמה.
מאי דבר טוב? רבי זירא ורבי חיננא בר פפא; חד אמר: שביטל משמרתו ועלה לרגל, וחד אמר: שביטל פרדסאות שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל.

תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של ר' יוסי הגלילי

ר' יוסי הגלילי -
תנא בדור השלישי. נמנה עם ראשי הזקנים, מראשי חכמי יבנה, ומוזכר לפני רבי טרפון, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא (גיטין דף פ"ג ע"א), וכן מוזכר לפני ראב"ע ור"ע (מועד קטן דף כ"ח ע"ב).

בסוגייתנו הוא מוזכר אחרי רבי טרפון.

6.1

תוספות כתבו שר' יוסי הגלילי היה תלמיד חבר לר"ע (עבודה זרה דף מ"ה ע"א תד"ה: אמר).

בסוגייתנו הוא מוזכר לפני רבי עקיבא ולא לגמרי מתאים לדברי התוס' הנ"ל.

6.2

ואילמלא תוספות, חשבנו להיפך, שר' יוסי הגלילי גדול מרבי עקיבא, או לפחות חברו ממש, שכן רבי אלעזר בן עזריה היה תלמידו (ירו', מסכת כתובות פי"א ה"ג). התוכח בהלכה עם ר"ט ור"ע וניצחם (מסכת זבחים דף נ"ז ע"א).

מתאים לסוגייתנו - מועד קטן דף כ"ח.

לר"ע אמר: "עקיבא, אפילו אתה מרבה כל היום כולו, איני שומע לך" (מסכת זבחים דף פ"ב ע"א).

האומרים בשמו: ר' אלעזר (שם מ"ד ע"א) ור' יהודה (שבועות כ"א ע"א). בכוחו היה להוריד גשם (ירו', ברכות פ"ה ה"ב). שני בניו היו תנאים מפורסמים בדור הרביעי: ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי (ברכות דף ס"ג ע"ב) ור' חנינא בנו של ר' יוסי הגלילי (ראש השנה דף ל"ב ע"א).

7.

נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: +ירמיהו ל"ד+ בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשנים [אשר היו לפניך כן] ישרפו לך, והלא דברים קל וחומר: ומה צדקיהו מלך יהודה, שלא עשה אלא מצוה אחת, שהעלה ירמיה מן הטיט - כך, בניו של רבי ישמעאל - על אחת כמה וכמה.
נענה רבי עקיבא ואמר: +זכריה י"ב+ ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרמון בבקעת מגדון. ואמר רב יוסף: אלמלא תרגומיה דהאי קרא לא הוה ידענא מאי קאמר: בעידנא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרמון בר טברימון, וכמספד דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא [בבקעת מגידו] והלא דברים קל וחומר: ומה אחאב מלך ישראל, שלא עשה אלא דבר אחד טוב, דכתיב +מלכים א' כ"ב+ והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם - כך, בניו של רבי ישמעאל - על אחת כמה וכמה.

7.1

תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה -
תנא בדור השלישי. נתמנה זמנית לנשיא במקום רבן גמליאל (ברכות כ"ז ע"ב), לפי הבבלי (שם) בגיל שמונה עשרה, ולפי הירושלמי (ברכות פ"ד ה"א) בגיל שש עשרה. תלמידו של רבי יוסי הגלילי (ירו', כתובות פי"א ה"ג).

מתאים לסוגייתנו שמוזכר לפני רבי עקיבא.

הרמב"ם, בהקדמתו לזרעים, שייך את ר"א בן עזריה לדור השני, ואת ר' יוסי הגלילי לדור השלישי.

לא מתאים לסוגייתנו מפני שהיה צריך להופיע ברשימה לפני רבי יוסי הגלילי.

מודגש שיש בעיה דווקא לגבי רבי יוסי הגלילי האם היה לפני רבי עקיבא או אחריו.

7.2

היה חבר מובהק לר"ע (סנהדרין דף ל"ח ע"ב), וכן חברם של ר' ישמעאל, ר"ט ור' יהושע (ידים פ"ד מ"ג, ובהגדה של פסח). ר' מתיא בן חרש שאל ממנו (יומא פ"ו ע"א). ר"א ב"ר שמעון אמר משמו (תנחומא ויגש - ז'). היה דור עשירי לעזרא (יבמות ט"ז ע"א). כהן ועשיר מופלג (שבת נ"ד ע"ב). עשירותו שימשה כמשל בפי החכמים (קידושין מ"ט ע"ב). רבי יהושע אמר עליו: "אין דור יתום שר"א בן עזריה שרוי בתוכו" (חגיגה ג' ע"ב). בפרשנות המקרא קבע כלל "דברה תורה כלשון בני אדם" (קידושין י"ז ע"ב). אמרו עליו: "משמת ר"א בן עזריה בטלו עטרות חכמה" (סוף סוטה).

8.
הערה כללית. בכל מקום שמוזכרת רשימת חכמים יש לבדוק האם הרשימה מוזכרת לפי "סדר הדורות" או מטעם אחר.

9.
["חידוש"] - ונראה לי פשוט, שבסוגייתנו סדר הזכרת החכמים היא לפי סדר הפסוקים שמובאים על ידיהם.
הסדר הוא:
רבי טרפון מצטט מספר ויקרא;
רבי יוסי הגלילי מצטט מספר מלכים;
רבי אליעזר בן עזריה מצטט מספר ירמיהו;
רבי עקיבא מצטט מספר זכריה.

10
מסקנה: יתכן שמסקנות שמסיקים הפרשנים - לעיל ב"אטלס עץ חיים" שמובא גם ב"פרוייקט השו"ת - בר אילן" - אינם מדוייקים. רק כאשר מופיע בש"ס דיון ודו-שיח בין חכמים ניתן להסיק מסקנות בקשר ל"סדר הדורות".

11.
ומסוגייתנו ניתן להסיק "רק" שהחכמים שמוזכרים בה הכירו זה את זה אבל לא ניתן להסיק מי היה "גדול" ממי.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר