מיטתו של רב הונא
מועד קטן כה ע"א
"כי נח נפשיה דרב הונא... לא הוה נפיק פוריא מבבא... פרוס {=פרוץ} בבא, ואפקוּהּ".
מדוע לא היתה מיטתו של רב הונא יכולה לעבור דרך הפתח, דבר שלא מצינו בשאר תנאים ואמוראים? הניחא לו היה רב הונא ומשום כך גם מיטתו גדולי מימדים, כפי שמצינו בעוג בדברים ג, יא: כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ. ואמנם מצינו ברב – רבו של רב הונא, וברבי – רבו של רב, ובשאר רבותיהם, שגבוהים היו, במסכת נדה דף כד ע"ב: "אבא שאול ארוך בדורו הוה ורבי טרפון מגיע לכתפו, ורבי טרפון ארוך בדורו הוה ורבי מאיר מגיע לכתפו, רבי מאיר ארוך בדורו הוה ורבי מגיע לכתפו, רבי ארוך בדורו הוה ורבי חייא מגיע לכתפו, ורבי חייא ארוך בדורו הוה ורב מגיע לכתפו, רב ארוך בדורו הוה". אלא שתלמידו של רב שנחל מידה זו היה רב יהודה, כאמור שם. ואילו על רב הונא אמרו שנמוך היה, במסכת מגילה דף כז ע"ב: "רב הונא איניש גוצא הוה"!
אלא שדוקא משום שרב הונא קטן מימדים היה, גם פתחו קטן היה וצר. ואילו מיטתו היתה בגודל סטנדרטי כשאר המיטות, כמו שאמרו במגילה שם, שמשום כך לא היה ניכר לבנות ביתו ששוכב הוא במיטתו, עד שכיסוהו ועטפוהו מבלי דעת במטפחות של משי: "גנא אפוריא, אתיין בנתיה וכלתיה שלחן ושדיין מנייהו עליה, עד דאיטום בשיראי".
ונתקיים ברב הונא "שהמלך פורץ גדר לעשות לו דרך ואין ממחין בידו" (מסכתות פסחים דף קי ע"א; ובבא בתרא דף ק ע"ב). שכן רב הונא מדבי ריש גלותא היה, כדברי רבינו חננאל בעמוד ב, וריש גלותא דבבל היה אף למעלה מדרגת רבי יהודה הנשיא (מסכת הוריות דף יא ע"ב), כי ריש גלותא היה נצר למלכות בית דוד מהזכרים, ואילו רבי מהנקבות (ירושלמי מסכתות כלאים פרק ט ה"ג; וכתובות פרק יב ה"ג). וכן כתב המיוחס לרש"י בעמוד ב: "רב הונא דהוא ראש גולה, ועדיף מנשיא דארץ ישראל".
